תלמוד ירושלמי פסחים פרק א הלכה ד

משנה: רבי מאיר אומר אוכלין כל חמש ושורפין בתחילת שש. רבי יהודה אומר אוכלין כל ארבע ותולין כל חמש ושורפין בתחילת שש: הלכה: רבי מאיר אומר אוכלין כל חמש כול׳. רבי מאיר אומר. משש שעות ולמעלן מדבריהן. רבי יודה אומר. משש שעות ולמעלן מדברי תורה. מה טעמא דרבי מאיר. אך ביום הראשון. זה חמשה עשר. יכול משתחשך. תלמוד לומר אך. הא כיצד. תן לו לפני שקיעת החמה שעה אחת. מה טעמא דרבי יודה. אך ביום הראשון. זה ארבעה עשר. יכול כל היום כולו. תלמוד לומר אך. הא כיצד. חלוק את היום חציו לחמץ וחציו למצה. מחלפה שיטתיה דרבי מאיר. תמן הוא אמר. אך לרבות. והכא הוא אמר. אך למעט. אמר רבי שמואל בר אבודומא. מיעטו שאינו בחמץ. רבי מאיר אומר. לא תאכל עליו חמץ. על אכילתו. רבי יודה אומר. לא תאכל עליו חמץ. על עשייתו. רבי יודה אית ליה [עשה ולא תעשה על אכילתו. עשה ולא תעשה על ביעורו. עשה על אכילתו. שבעת ימים תאכל עליו מצות. ולא חמץ. כל לא תעשה שהוא בא מכח עשה. עשה. לא תעשה על אכילתו. לא תאכל עליו חמץ. עשה על ביעורו. תשביתו שאור. לא תעשה על ביעורו. שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם. הא רבי מאיר אומר. משש שעות ולמעלה מדבריהן. שביעית אסורה משום גדר. ששית למה. משום גדר. ויש גדר לגדר. אלא שעה ששית מתחלפת בשביעית. הא רבי יהודה אומר. מחמש ולמעלה מדבריהן ששית אסורה משום גדר. חמישית למה. משום גדר. ויש גדר לגדר. אלא שחמישית מתחלפת בשביעית. מחלפא שיטתיה דרבי יהודה. תמן הוא אמר. אין חמישית מתחלפת בשביעית. אמר רבי יוסי. תמן הדבר מסור לבית דין. ובית דין זריזין הן. ברם הכא הדבר מסור לנשים. והנשים עצילות הן. אמר רבי יוסי ברבי בון. תמן תחילת חמישית סוף שביעית. ברם הכא סוף חמישית תחילת שביעית. ותני כן. שבתחילת חמש חמה במזרח וסוף שעה חמה במערב. לעולם אין החמה נוטה למערב אלא בסוף שבע.] רב אמר. דברי רבי מאיר. המקדש בחמץ משש שעות ולמעלן לא עשה כלום. אמר רבי חונה. ויאות. אילו חטים קורטבניות במדבר דילמא טבן אינין במועדא כלום. חד בר נש אפקיד דיסיקיא דפיסתא גבי רבי חייה רובה. אמר רבי יוסי בירבי בון. יוחנן חיקוקיא הוה. אתא שאל לרבי. אמר ליה. תימכר על פי בית דין בשעת הביעור. חד בר נש אפקיד גרבא דכותחא גבי רב חייה בר אשי. אתא שאל לרב. אמר ליה. ימכר על פי בית דין בשעת הביעור. היי דנו שעת הביעור. רבי ירמיה אמר. בשחרית. רבי בא אמר. חמישית כרבי יודה. אמר רבי יוסה. יאות אמר רבי ירמיה. כלום אמרו ליגע בהן למוכרן לא מפני השב אבידה לבעלים. חמישית כרבי יודה לא טבה כלום. חברייא אמרין. חמישית כרבי יודה הקדישו מוקדש. עשאו תרומה אינה תרומה. הקדישו מוקדש. הקדש דמים. עשאו תרומה אינה תרומה. שלא ניתנה תרומה אלא לאכילה בלבד. אמר לון רבי יוסי. לא מסתברא דלא חילופין. הקדישו אינו מוקדש. עשאו תרומה הרי זו תרומה. הקדישו אינו מוקדש. שאין פודין את הקדשים להאכילן לכלבים. עשאו תרומה הרי זו תרומה. טהורה היא דבר תורה. את הוא שגזרתה עליה שריפה.