תלמוד ירושלמי פסחים פרק ג הלכה ח

משנה: וכן מי שיצא מירושלם ונזכר שיש בידו בשר קודש אם עבר הצופים ישרפו במקומו. ואם לאו חוזר ושורפו לפני הבירה מעצי המערכה. עד כמה הן חוזרין רבי מאיר אומר זה וזה בכזית. רבי יהודה אומר זה וזה בכביצה. וחכמים אומרים בשר קודש בכזית וחמץ בכביצה: הלכה: רבי סימון בשם רבי יושוע בן לוי. כתוב ביום ההוא יהיה (על) כל מצילות הסוס קודש וגו׳. עד מקום שהסוס רץ ואינו עושה צל. רבי שמואל בר רב יצחק בעי. אם קודש הוא ישרפנו במקומו. שכן אפילו בירושלים שורפין אותו לפני הבירה מעצי המערכה. ההן יוצא מה את עבד ליה. כי מטמא בחוץ או כי מטמא בפנים. אמר רבי יוסה. מכיון שנמצא פסול מחמת מקומו נעשה כמטמא בחוץ. אמר רבי יוסי בירבי בון. טהור הוא דבר תורה. את הוא שגזרת עליו טומאה. לא דייך שגזרת עליו טומאה אלא שאת מבקש לעשותו כמטמא בחוץ. אלא כמטמא בפנים. אית תניי תני ומחלף. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יסי כמתניתן. אמר רבי יודן. סימנא מן ההיא דברכות. עד כמה מזמנין. עד כזית. רבי יהודה אומר. עד כביצה. תני. פחות מיכן אין מטריחין עליו שיחזור. מה בין זה לזה. זה יש לו ביטול. וזה אין לו ביטול. עד כדון בשר קודש. חמץ מניין. אמר רבי יוסי בירבי בון. מן מה דתנינן. וכן מי שיצא מירושלם. הדא אמרה. מה דנפל לדין נפל לדין.