תלמוד ירושלמי פסחים פרק ו הלכה ג

משנה: השיב רבי עקיבה הזייה תוכיח שהיא מצוה והיא משום שבות ואינה דוחה את השבת. אף אתה אל תתמה על אילו שאף על פי שהן מצוה והן משום שבות לא ידחו את השבת. אמר לו רבי אליעזר ועליה אני דן. מה אם שחיטה שהיא משום מלאכה דוחה את השבת. הזייה שהיא משום שבות לא תדחה את השבת. אמר לו רבי עקיבה או חלוף מה אם הזייה שהיא משום שבות אינה דוחה את השבת אף שחיטה שהיא משום מלאכה לא תדחה את השבת. אמר לו רבי אליעזר. עקיבה עקרת מה שכתוב בתורה. בין הערבים במועדו בין בחל בין בשבת. אמר לו רבי הבא לי מועד לאלו כמועד בשחיטה. כלל אמר רבי עקיבה כל מלאכה שאיפשר לה ליעשות מערב שבת אינה דוחה את השבת. שחיטה שאי איפשר לה ליעשות מערב שבת דוחה את השבת: הלכה: שלש עשרה שנה עשה רבי עקיבה נכנס אצל רבי ליעזר ולא היה יודע בו. וזו היא תחילת תשובתו הראשונה לפני רבי ליעזר. אמר לו רבי יהושע. הלא זה העם אשר מאסת בו צא נא עתה והלחם בו. תמן תנינן. אי זו היא דרך רחוקה מן המודיעית ולחוץ. וכמידתה לכל רוח. דברי רבי [עקיבא. רבי אלעזר אומר. מאסקופת עזרה ולחוץ.] אמר רבי יוחנן. לא אמר רבי ליעזר אלא לפוטרו מן ההכרת. אמר רבי לעזר. מתניתא אמרה כן. השיב רבי עקיבה. הזייה תוכיח. שהיא מצוה. ומצוה להזות. תיפתר שחל יום השביעי שלו להיות בארבעה עשר שחל להיות בשבת. שאילו חול היה. היה מזה עליו ואחר כך בא ושוחט לו את פסחו והוא נכנס ואוכלו בערב. מכיון שהיא שבת ואינו מזה עליו נמצא מתעכב מן המצות. אמר רב הושעיה. תיפתר שחל יום השביעי שלו להיות בשלשה עשר שחל להיות בשבת. שאילו חול היה. היה מזה עליו ולמחר הוא בא ושוחט לו את פסחו והוא נכנס ואוכלו לערב. מכיון שהיא שבת ואינו מזה עליו נמצא מתעכב מן המצות. אשכח תני כהדין קדמייא. אמר רבי יודה בר פזי. תיפתר כמאן דאמר. מאסקופת ירושלם ולחוץ. משיבין דבר מחוץ לירושלם על דבר שבירושלם. ואית בר נש אמר לרביה. או חילוף. לפי שהיה רבי ליעזר מלמדו הלכה ובא שאין חגיגה דוחה שבת וכפר בו בשעת הדין. לפום כן הוא אמר ליה. או חילוף. תני. רבי ליעזר אומר. כשם שהשחיטה דוחה שבת. כך מכשירי שחיטה דוחין את השבת. אמר לו רבי עקיבה. לא. אם אמרת בשחיטה שאי איפשר לה לעשות מערב שבת דוחה את השבת. תאמר במכשירי שחיטה שאיפשר להם ליעשות מערב שבת (אין) דוחין את השבת. אמר לו רבי אליעזר. אימורי ציבור יוכיחו. שהוא יכול לעשותן מוצאי שבת והרי הן דוחין את השבת. מה לי מכשירי שחיטה לפני שחיטה. מה לי מכשירי שחיטה לאחר שחיטה. אמר לו רבי עקיבה. מה למכשירי שחיטה לאחר שחיטה דוחין את השבת שכבר דחת שחיטה את השבת. ידחו מכשירי שחיטה לפני שחיטה ואדיין לא דחת שחיטה את השבת. דבר אחר. שאם ימצא הזבח פסול ונמצא דוחה את השבת בלא שחיטה. גבי [תינוק] מה אית לך. שמא יחלה התינוק ונמצא דוחה את השבת בלא מילה. התיבון. הרי מזבח שנפל בשבת. הרי אינו ראוי ליבנות מאתמול. הגע עצמך שנולדה לו יבולת. הרי אינו ראוי לחותכה בשבת. מין יבולת ראויה ליחתך מאתמול. הגע עצמך שחל יום השביעי שלו להיות בשבת. הרי אינו ראוי להזות בשבת. מן הזייה ראויה להיות מאתמול.