תלמוד ירושלמי פסחים פרק ז הלכה א

משנה: כיצד צולין את הפסח שפוד של רמון תוחבו מתוך פיו עד בית נקובתו ונותן את כרעיו ואת בני מעיו לתוכו דברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבה אומר כמין בישול הוא זה אלא תולין חוצה לו: הלכה: כיצד צולין את הפסח כול׳. למה שלרימון. אמר רבי חייה בר בא. כל העצים בוצצין משקין ושלרימון אינו בוצץ משקין. מה אנן קיימין. אם בלחין. אפילו שלרימון בוצץ. אם ביבישין. אפילו כל העצים אינן בוצצין. אלא כיני. כל העצים יבישין מבחוץ ולחין מבפנים. רימון יבש מבחוץ יבש מבפנים. תני בשם רבי יודה. צולה אותו בשפוד שלמתכת. אמרו לו. והרי הוא רותח ומרתיח. אמר להן. [כשם] שלעץ אינו נשרף כך שלמתכת אינו מרתיח. אמרו לו. לא דומה העץ למתכת. שהעץ חם מקצתו לא חם כולו. שלמתכת חם מקצתו חם כולו. אית תניי תני. תוחבו מבית נקובתו עד שהוא מגיע לתוך פיו. על דעתיה דהדין תנייה ברייה חוזר והופכו. מה. כיריך [עבה] עבד ליה רבי יוסי הגלילי. או קריי דרש ראשו על כרעיו ועל קרבו. מה נפק מביניהון. צלייו כגדי שלחולין. אין תימר כיריך עבה עבד ליה רבי יוסי הגלילי. פסול. אין תימר קריי דרש ראשו על כרעיו ועל קרבו. כשר. חתך ממנו בשר וצלייו בו. אין תימר כיריך עבה עביד ליה רבי יוסי הגלילי. כשר. אין תימר קריי דרש ראשו על כרעיו ועל קרבו. פסול. צלייו בחבל שלקדירה. אין תימר כיריך עבה עבד ליה רבי יוסי הגלילי. פסול. אין תימר קריי דרש ראשו על כרעיו ועל קרבו. כשר. לא כן תני. צלי אש. לא צלי קדירה. [שני לה]. בנוגע בגופה שלקדירה. הדא אמרה. קריי דריש. הכל מודין בעליו שהוא סמוך. מה פליגין. בעל. אבא שאול אומר. על המערכה סמוך למערכה. ורבנין אמרין. על המערכה על גגה שלמערכה. אתיא דאבא שאול כרבי עקיבה. ודרבנין כרבי יוסי הגלילי. רבי אומר. אפילו עשאן שני סדרין שלארבע עשרה רואין את העליונות כאילו אינן והתחתונות כשירות. רבי יוסי בירבי בון בשם רבי יוחנן. רבי ואבא שאול בשיטת רבי מאיר בשולחן. תוך בר דברי רבי טרפון. רבי ישמעאל אומר. מקולס. אתיא דרבי טרפון כרבי עקיבה. ודרבי ישמעאל כרבי יוסי הגלילי. דתני. רבי יוסי [הגלילי] אומר. אי זהו גדי מקולס. כולו צלי. ראשו על כרעיו ועל קרבו. שלק מקצת או בישל מקצת אין זה גדי מקולס. מכניסין גדי מקולס בלילי יום טוב הראשון שלחג וביום טוב האחרון שלפסח. מכניסין עגל מקולס בלילי יום טוב הראשון שלפסח. אבל לא גדי מקולס. תני. אמר רבי יסה. תודוס איש רומי הנהיג את אנשי רומי שיהו אוכלין גדיים מקולסין בלילי פסחים. שלחו חכמים ואמרו לו. אילולא שאת תוודס לא היינו מנדין אותך. מהו תוודס. אמר רבי חנניה. דהוה משלח פרנסתהון דרבנין. לא נמצאת מביא את הרבים לידי אכילת קדשים בחוץ. שכל המביא את הרבים לידי אכילת קדשים בחוץ צריך נידוי. רבי יוסה בירבי בון בשם רב. זאת אומרת שאסור לאדם לומר לחבירו. הא לך את המעות וצא וקח לך בהם בשר לפסח. אבל אומר הוא לו. הא לך את המעות הללו וצא וקח לי בהם בשר לצלות. רבי אימי בעי. גרף את התנור וצלייו בו. אמר רבי ירמיה. מה צריכה ליה כרבי יוסי הגלילי. ברם כרבי עקיבה פשיטה ליה. אמר רבי יוסי. ואפילו כרבי עקיבה צריכא ליה. משל גחלים לאויר התנור נצלה לחצי שעה. גחלים לאויר העולם נצלה לשעה. מה בין נצלה מקצתו מחמת התנור מה בין נצלה כולו מחמת התנור. אמר רבי יוסה בירבי בון. תנור אינו מועיל לגחלים כלום. אינו אלא מכניס את הבל. בשעה שהגחלים באויר התנור נצלה לחצי שעה. בשעה שהגחלים לאויר עולם נצלה לשעה.