תלמוד ירושלמי פסחים פרק ט הלכה ד

משנה: הפסח שבא בטומאה לא יאכלו ממנו זבין וזבות נדות ויולדות. ואם אכלו פטורים מכרת ורבי אליעזר פוטר אף על ביאת מקדש: הלכה: תני. רבי מאיר מחייב ורבי שמעון פוטר. מה טעמא דרבי שמעון. והבשר כל טהור יאכל בשר. והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים. את שהוא מותר לטהורין חייבין עליו משום טומאה. יצא פסח שבא בטומאה ואכלו ממנו זבים וזבות נדות ויולדות. את שאינו מותר לטהורין אין חייבין עליו משום טומאה. אכל עולה אכל אימורין. מאחר שאין מותר לטהורין אין חייבין עליו. נכנס בלילה. נכנס קודם לשש שעות. אמר רבי יוסי. אין יסבור רבי אלעזר כרבי שמעון. מה טעמא בכל קודש לא תגע ואל המקדש לא תבוא. את שהוא חייב על אכילת קודש חייב על ביאת המקדש. ואת שאינו חייב על אכילת קודש אינו חייב על ביאת המקדש. אין יסבור רבי שמעון כרבי לעזר מה טעמא בכל קודש לא תגע ואל המקדש לא תבוא. את שהוא חייב על ביאת המקדש חייב על אכילת קודש. ואת שאינו חייב על ביאת המקדש אינו חייב על אכילת קודש.