תלמוד ירושלמי פסחים פרק י הלכה ב

משנה: מזגו לו כוס ראשון בית שמאי אומרים מברך על היום ואחר כך מברך על היין. ובית הלל אומרים מברך על היין ואחר כך מברך על היום: הלכה: מה טעמהון דבית שמי. שקדושת היום גרמה ליין שיבוא. וכבר נתחייב בקדושת היום עד שלא בא היין. מה טעמהון דבית הלל. שהיין גורם לקדושת היום שתיאמר. דבר אחר. היין תדיר וקדושה אינה תדירה. אמר רבי יוסי. מדברי שניהן. יין ואבדלה היין קודם. כלום טעמהון דבית שמי לא שקדושת היום גרמה ליין. וכאן הואיל ואבדלה גרמה ליין שיבוא. היין קודם. כלום טעמהון דבית הלל אלא שהיין תדיר וקדושה אינה תדירה. וכאן הואיל והיין תדירה ואבדלה אינה תדירה. היין קודם. אמר רבי מנא. מדברי שניהן. יין ואבדלה אבדלה קודם. כלום טעמהון דבית שמי אלא שכבר נתחייב בקדושת היום עד שלא בא היין. וכאן הואיל ונתחייב באבדלה עד שלא בא היין. אבדלה קודמת. כלום טעמהון דבית הלל אלא שהיין גורם לקדושת היום שתיאמר. וכאן הואיל והיין גורם לאבדלה שתיאמר. אבדלה קודמת. אמר רבי זעורה. מדברי שניהן. מבדילין בלא יין ואין מקדשין אלא ביין. היא דעתיה דרבי זעורה. דרבי זעורה אמר. מבדילין על שכר. ואזלין מן אתר לאתר למישמע קידושא. אמר רבי יוסי בירבי בון. נהגין תמן. במקום שאין יין שליח ציבור יורד לפני התיבה ואומר ברכה אחת מעין שבע. וחותם. מקדש ישראל ויום השבת.