תלמוד ירושלמי פסחים פרק י הלכה ג

משנה: הביאו לפניו ירקות וחזרת מטבל בחזרת עד שהוא מגיע לפרפרת הפת. הביאו לפניו מצה וחזרת וחרוסת ושני תבשילין אף על פי שאין חרוסת מצוה. רבי לעזר בי רבי צדוק אומר מצוה. ובמקדש מביאין לפניו גופו של פסח: הלכה: חברייא בשם רבי יוחנן. צריך לטבל בחזרת שני פעמים. רבי זעורה בשם רבי יוחנן. אינו צריך לטבל בחזרת שני פעמים. רבי שמעון בן לקיש אמר. אם לא טבל פעם ראשונה צריך לטבל פעם שנייה. מתניתא פליגא על רבי שמעון בן לקיש. שבכל הלילות אנו מטבילין פעם אחת. והלילה הזה שתי פעמים. סבר רבי שמעון בן לקיש על הדא דבר קפרה. מתניתא פליגא על בר קפרא. שבכל הלילות אנו מטבילין אותו עם הפת. וכאן אנו מטבילין אותו בפני עצמו. מתניתא פליגא על רבי יוחנן. יוצאין במצה בין שכיוון. בין שלא כיוון. והכא מכיון שהיסב. חזקה כיוין. מתיב רבי ירמיה קומי רבי זעורה. מתניתא פליגא על רבי שמעון בן לקיש. הביאו לפניו מצה וחזרת וחרוסת. אף על פי שאין חרוסת מצוה. חזרת מצוה. אמר ליה. שכן רב מטבל בתורדין. תגרי ירושלם היו אומרים. בואו וטלו לכם תבלי מצוה. בני בייתיה דאיסי בשם איסי. ולמה נקרא שמה (דוכה. דו הכא עימן) [רובה. שהיא רבה עמו]. רבי יהושע בן לוי אמר. צריכה שתהא עבה. מילתיה אמרה. זיכר לטיט. אית תניי תני. צריכה שתהא רכה. מילתיה אמר. זיכר לדם. תני ובגבולין צריכין שני תבשילין אחד זיכר לפסח ואחד זיכר לחגיגה.