תלמוד ירושלמי קידושין פרק ג הלכה ז

משנה: קידשתי את בתי ואיני יודע למי קידשתיה ובא אחד ואמר אני קידשתיה נאמן. זה אמר אני קידשתיה וזה אמר אני קידשתיה שניהם נותנין גט ואם רצו אחד נותן גט ואחד כונס. הלכה: האומר. קידשתי את בתי כול׳. מהו נאמן. שמואל אמר. נאמן ליתן גט. אסי אמר נאמן לכנוס. רב הונא בשם רב אמר. נאמן לכנוס. רבי יוחנן אמר נאמן לכנוס ואין למידין ממנו דבר אחר. מהו אין למידין ממנו דבר אחר. אחת משדותיי מכרתי ואיני יודע למי מכרתיה. בא אחד ואמר. אני לקחתיה. לא הכל ממנו. אף בקידושין כן. אחת מבנותיי קידשתי ואיני יודע למי קידשתיה. ובא אחד ואמר. אני קידשתיה. לא הכל ממנו. מתניתא פליגא על רב. המביא גט ממדינת הים ואמר. בפניי נכתב ובפניי נחתם. לא ישא את אשתו. תמן הוחזקה אשת איש בפני הכל. ברם הכא לא הוחזקה אשת איש אלא בפני שנים. לכשיבואו שנים ויאמרו. זהו שקידש. מתניתא פליגא על שמואל. זה אומר. אני קידשתיה. וזה אומר. אני קידשתיה. שניהן נותנין גט. ואם רצו אחד נותן גט ואחד כונס. פתר לה באומר. לאחד משני אילו קידשתיה ואיני יודע אי זהו. רבי זעירא רבי יוסי בשם רבי יוחנן. קדם אחד מהן וכנס מוציאין מידו. הדא דאת אמר בשזה אומר. אני קידשתיה. וזה אומר. אני קידשתיה. וקדם וכנס. אבל אם אמר אני קידשתיה. וכנסה. ובא אחר ואמר. אני קידשתיה. לא כל הימינו. ותני כן. אם משכנסה בא אחר ואמר. אני קידשתיה. לא כל הימינו.