תלמוד ירושלמי קידושין פרק ג הלכה ח

משנה: קידשתי את בתי קידשתיה וגרשתיה כשהיא קטנה והרי היא קטנה נאמן. קידשתיה וגרשתיה כשהיא קטנה והרי היא גדולה אינו נאמן. נשבית ופדיתיה בין שהיא קטנה בין שהיא גדולה אינו נאמן. מי שאמר בשעת מיתתו יש לי בנים נאמן. יש לי אחים אינו נאמן. המקדש את בתו סתם אין הבוגרות בכלל. הלכה: קידשתי את בתי הקטנה כול׳. קידשתי את בתי. הקטנות בכלל הגדולות אינן בכלל. נתקדשה בתי. אפילו קטנות אינן בכלל. גירשתי את בתי. הקטנות בכלל והגדולות אינן בכלל. נתגרשה בתי. אפילו קטנות אינן בכלל. קידשתיה לאחד מן הפסולין לה. נאמן. הבעלתיה לאחד מכל הפסולין לה. אינו נאמן. נשבית ופדיתיה. בין שהיא קטנה ובין שהיא גדולה או שנבעלה לאחד מן הפסולין לה. לא כל הימינו לפוסלה. כיני מתניתה. שאמר בשעת מיתתו. יש לי בנים. נאמן. יש לי אחים. אינו נאמן. רב אמר. מאחר שבידו לגרש נאמן. מילתיה דשמואל אמרה כן. חד פרסאה מידמך אמר לון. הבו לאיתתיה דההוא גברא גיטא. אמרון ליה. ולמה. בגין ההוא אחוך עליבא. כד דמך אתא עובדא קומי שמואל. אמר. מאחר שיש בידו לגרש נאמן. רבי יוחנן אמר. אינו נאמן. נחת עולא לתמן ואמר בשם רבי יוחנן וחברון עלוי. הגע עצמך שהיה כהן. התיב רב ששת. והא מתניתא פליגא. קידשתני. והוא אומר לא קידשתיך. הוא מותר בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו. אמרין. אכין הוה עובדא. שמעון בר בא אייתי גיטא ונתנו לה בעד אחד. אתא עובדא קומי רבי יוחנן. אמר. אין עד אחד באשת איש כלום. לא רבי חייה בר אסי אמר בשם אסי. אין עד אחד באשת איש כלום. רב אמר. המקדש בעד אחד לא עשה כלום. שמואל אמר. המקדש בלא שידוכים לוקה. ותופסין קדושין. מר עוקבא בשם שמואל אמר תלת. המקדש בלא שידוכין לוקה. והבא על ארוסתו בבית חמיו לוקה. והמבזה שליח בית דין לוקה.