תלמוד ירושלמי קידושין פרק ד הלכה יא
משנה: לא יתייחד איש אחד עם שתי נשים אבל אשה אחת מתייחדת עם שתי אנשים. רבי שמעון אומר מתייחד עם שתי נשים בזמן שאשתו עמו וישן עמהן בפונדקי מפני שאשתו משמרתו. מתייחד אדם עם אמו ועם בתו וישן עמהן בקירוב בשר. ואם הגדילו זה ישן בכסותו וזה ישן בכסותו. ולא ילמד רווק סופרים ולא תלמד אשה סופרים. רבי אליעזר אומר אף מי שאין לו אשה לא ילמד סופרים. רבי יהודה אומר לא ירעה רווק את הבהמה. ולא יישנו שני רווקים בטלית אחת וחכמים מתירים. כל שעסקו עם הנשים לא יתייחד עם הנשים לעולם. ולא ילמד אדם את בנו אומנות בין הנשים. רבי מאיר אומר לעולם ישתדל אדם ללמד את בנו אומנות נקייה ויתפלל למי שהעושר שלו שאין לך אומנות שאין בה עניות ועשירות. שאין עניות מן. האומנות ואין עשירות מן האומנות. רבי שמעון בן אלעזר אומר ראית מימיך חיה ועוף שיש להן אומנות והן מתפרנסין שלא בצער והלא לא נבראו אלא לשמשני וכך מתפרנסין שלא בצער. ואני נבראתי לשמש את קוני אינו דין שאתפרנס שלא בצער אלא שהריעותי את מעשיי וקפחתי את פרנסתי. אבא גוריון איש ציידן אומר משום אבא שאול. לא ילמד אדם את בנו חמר גמל ספר ספן קדר רועה וחנווני שאומנתן אומנות ליסטין. רבי יהודה אומר משמו החמרין רובן רשעים. הגמלין רובן כשירים. הספנין רובן חסידים. טוב שברופאים לגיהנם. כשר שבטבחים שותפו שלעמלק. הלכה: לא יתייחד איש אחד עם שתי נשים כול׳. אמר רבי אבין. במה דברים אמורים. בכשירין. אבל בפרוצין לא תתייחד אפילו במאה איש. תני. בן יומו שמת הרי הוא לאביו ולאמו ולכל קרוביו כחתן שלם. לא סוף דבר בן יומו חי אלא אפילו יצא ראשו ורובו בחיים. ויוצא בחיק ונקבר באשה אחת ובשני אנשים. אבא שאול אומר. אף באיש אחד ובשתי נשים. מסתברא רבי שמעון מודיי לאבא שאול. אבא שאול לא מודי לרבי שמעון. שאין יצר הרע מצוי בבית הקברות. רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוחי. כי יסיתך אחיך בן אמך או בנך או בתך או אשת חיקך. אמך בסתר. בתך בסתר. מתייחד אדם עם אמו ודר עמה. עם בתו ודר עמה. עם אחותו ואינו דר עמה. וישן עמהן בקירוב בשר. תני רבי חלפתא בן שאול. הבת אצל האב עד בת שלש שנים ויום אחד. הבן אצל האם עד בן תשע שנים ויום אחד. הגדילו זה ישן בכסותו וזה ישן בכסותו. תני. שנים שהיו ישינים במיטה אחת זה מתכסה בכסות עצמו וקורא וזה מתכסה בכסות עצמו וקורא. אם היו בנו ובתו קטנים מותר. תמן אמרין. איש ואשתו מותר. רבי יעקב בר אחא בשם רבי לעזר. לאיש ואשתו נצרכה. פיסקא. ולא ילמד רווק סופרים ולא תלמד אשה סופרים כול׳. תני. רבי אלעזר אומר. אף מי שיש לו אשה ובנים ואינן עמו באותו מקום לא ילמד סופרים. רבי יודן בירבי ישמעאל עבד חד מתניין הכן. פיסקא. רבי יהודה אומר לא ירעה רווק את הבהמה ולא ישנו שני רווקין בטלית אחד וחכמים מתירין. יאות אמר רבי יודה. מה טעמא דרבנין. חס ושלום לא נחשדו ישראל לא על הזכור ולא על הבהמה. והתנינן. לא ילמד רווק סופרים. משם שאמו באה עמו אחותו באה עמו. פיסקא. לא ילמד אדם את בנו אומנות בין הנשים כול׳. תני. לא ילמד אדם את בנו חמר וגמל וספן קדר קרר רועה חנווני מפני שאומנותן אומנות ליסטין. פיסקא. אבא אוריין איש ציידן אומר משום אבא שאול כול׳. רוב חמרים רשעים. רוב גמלין כשירין. רוב ספנין חסידים. רוב ממזירין פקחין. רוב עבדים נאים. רוב בני אבות בויישנים. רוב בנים דומין לאחי האם. כשר שברופאים לגיהנם. הכשר שבטבחין שותף עמלק. תני רבי שמעון בן יוחי. הכשר שבגוים הרוג. הטוב שבנחשים רצץ את מוחו. הכשירה שבנשים בעלת כשפים. אשרי מי שעושה רצון המקום. רבי מאיר אומר. מכל מקום אדם מתפרנס. אשרי מי שרואה את הוריו באומנות מעולה. אוי לו למי שרואה את הוריו באומנות פגומה. פיסקא. רבי מאיר אומר לעולם ישתדל אדם ללמד את בנו אומנות נקייה כול׳. מה יעשה אדם. ישתדל וילמד את בנו אומנות קטנה ויתפלל ויבקש רחמים ממי שהעושר שלו. שאין לך אומנות שאין בה עניים ועשירים. אלא הכל לפי זכות האדם. רבי שמעון בן אלעזר משום רבי מאיר. ראית מימיך ארי סבל. ארי קייץ. שועל חנווני. זאב מוכר קדירות. והן מתפרנסין בלא צער. ולמה נבראו. לשמשיני. ואני נבראתי לשמש את קוני. והרי הדברים קל וחומר. ומה אם אילו שנבראו לשמשיני כך הן מתפרנסין בלא צער. אני שנבראתי לשמש את קוני אינו דין שאהא מתפרנס בלא צער. ומי גרם לי להיות מתפרנס בצער. הוי אומר. חטאיי. על שהירעתי מעשיי קיפחתי פרנסתי.
