תלמוד ירושלמי ראש השנה פרק א הלכה ד
משנה: על ששה חדשים השלוחין יוצאין. על ניסן מפני הפסח ועל אב מפני התענית ועל אלול מפני ראש השנה ועל תשרי מפני תקנת המועדות ועל כסליו מפני חנוכה ועל אדר מפני הפורים. וכשבית המקדש קיים יוצאין אף על אייר מפני פסח קטן: הלכה: ויצאו אף על העצרת. עצרת חתוכה היא. אשכחת אמר. פעמים חמשה פעמים ששה פעמים שבעה. שלימים חמשה. כסדרן ששה. חסירין שבעה. לא כבר יצאו באלול. אלא בגין מודעא דאיתקדש ירחא. אמר רבי יהושע בן לוי. אנא עריב לאילין דאזלין לנמורין דלית חד מינהון מיית מי אזל. תמן חשין לצומא רבה תרין יומין. אמר לון רב חסדא. למה אתם מכניסין עצמכם למספק הזה. חזקה שאין בית דין מתעצלין בו. אבוה דרבי שמואל בר רב יצחק חש על גרמיה וצם תרין יומין. אפסק כרוכה ודמך.
