תלמוד ירושלמי שבועות פרק א הלכה ג

משנה: אין בה ידיעה בתחילה אבל יש בה ידיעה בסוף שעיר הנעשה בחוץ ויום הכיפורים מכפר שנאמר מלבד חטאת הכיפורים על מה שזה מכפר זה מכפר. מה הפנימי אין מכפר אלא על דבר שיש בו ידיעה אף חיצון לא יכפר אלא על דבר שיש בו ידיעה: הלכה: אין בה ידיעה בתחילה כול׳. מה חמית מימר. הפנימי תולה והחיצון מכפר או החיצון תולה והפנימי מכפר או זה וזה יתלו או זה וזה יכפרו. מאי כדון. אמר רבי יעקב בר אחא. מילה חמית. ריש לקיש אותיב קומי רבי יוחנן ואתיב ליה. מחלוקי כפרות היא מילתא. ולינה ידע מה מר ליה. אמר ליה רבי זירא. דילמא דא היא. מה חמית מימר. בטמא שאכל טהור או נימר בטהור שאכל טמא. תלמוד לומר וטומאתו עליו. בטומאת הגוף. לא בטומאת בשר. או זה וזה יכפרו. מאי כדון. והתודה עליו עוונות אילו הזדונות. פשעיהם אילו המרדים. חטאתם אילו השגגות. כשאמר יכפר. אמר רבי אמי בשם ריש לקיש. ונשא השעיר עליו את כל עוונותם. תפש הזדונות והניח השגגות. לומר. מה זדונות שאין בהן חיוב קרבן. אף השגגות שאין בהן חיוב קרבן. ולמה באו לכאן. רבי אילא בשם רבי יסא. לתלייה. ויתלה על אוכלי שקצים ורמשים במשמע. רבי שמואל בשם רבי זירא. חטאתם חטאתם. מה חטאתם שנאמר להלן שיש בהן חיוב קרבן. אף חטאתם שנאמר כאן שיש בהן חיוב חטאת. יצאו זדונות שאין בהן חיוב קרבן. שיור שעיר הנעשה בפנים יום הכיפורים תולה. מה שיירתה. אין בה ידיעה בתחילה אבל יש בה ידיעה בסוף.