תלמוד ירושלמי שבועות פרק א הלכה ו

משנה: ועל זדון טומאת מקדש וקדשיו שעיר הנעשה בפנים ויום הכפורים מכפר. ועל שאר עבירות שבתורה הקלות והחמורות הזדונות והשגגות הודע ולא הודע עשה ולא תעשה כריתות ומייתות בית דין שעיר המשתלח מכפר: הלכה: ועל זדון טומאת מקדש כול׳. הדא היא מכפר על הזדונות ותולה על השגגות. לא הן קלות לא תעשה. לא הן חמורות כריתות ומיתות בית דין. אמר רב יהודה. כיני מתניתא. הקלות והחמורות. אותן הקלות בין שעשאן בזדון בין שעשאן בשגגה. אותן הזדונות בין שנתוודע לו בהן בין שלא נתוודע לו בהן. אילו הן קלות. עשה ולא תעשה. חמורות כריתות ומיתות בית דין. כשם שהשעיר הנעשה בפנים מכפר על הזדונות ותולה על השגגות. אף שעיר המשתלח כן. ניחא לא הודע. הודע. ולא כן תני. מניין למחוייבי חטאות ואשמות וודאין שעבר עליהן יום הכיפורים שחייבין להביא אחר יום הכיפורים וחייבי אשמות תלויין פטורין. אמר רבי בון בר חייה. בין שנתודע לו בהן בין שלא נתוודע לו בהן. ולא כבר כיפר יום הכיפורים. רבי שמעון בשם לוי שובדא. במורד ביום הכיפורים היא מתניתה. ולמה לא מר. בשלא נתוודע בהן ביום הכיפורים. מילתיה אמרה אפילו לא נתוודע לו בהן ביום הכיפורים יום הכיפורים מכפר. עשה אף על פי שלא עשה תשובה. לא תעשה. רבי שמואל בשם רבי זירא. והוא שעשה תשובה. האומר. אין העולה מכפרת אין העולה מכפרת. מכפרת היא על כורחו. האומר. אין יום הכיפורים מכפר אין יום הכיפורים מכפר. מכפר הוא לו על כורחו. אי איפשי שיכפר לי. אין מכפר לו על כרחו. אמר רבי חנינה בירבי הלל. לא מסתברא דאילא חילופין. לא כולא מן בר נשא מימר למלכא. דלית את מליך. העולה מכפרת על הירהור הלב. מאי טעמא. והעולה על רוחכם היה לא תהיה. אמר רבי לוי. העולה מכפרת על רוחכם. וכן איוב הוא אומר. אולי חטאו בניי וברכו אלהים בלבבם. הדא אמרה שעולה מכפרת על הירהור הלב. רבי אומר. על כל עבירות שבתורה יום הכיפורים מכפר חוץ מפורק עול ומיפר ברית ומגלה פנים בתורה. שאם עשה תשובה מתכפר לו. ואם לאו אין מתכפר לו. רבי זבידא אמר. רבי יסא מקשה. מיסבר סבר רבי שיום הכיפורים מכפר בלא תשובה. אתא רבי אשיין רבי יונה רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן. יום הכיפורים מכפר בלא תשובה ומיתה ממרקת בלא תשובה. ותני כן. יום מיתה כתשובה. מאן תניתה. רבי. הדא היא דתנינן תמן. מיתה ויום הכיפורים מכפרין עם התשובה. דלא כרבי. שאל רבי מתיה בן חרש את רבי לעזר בן עזריה. שמעתה ארבעה חלוקי כפרה שהיה רבי ישמעאל דורש. אמר לו. שלשה הן חוץ מן התשובה. כתוב אחד אומר שובו בנים שובבים וגו׳. וכתוב אחר אומר כי ביום הזה יכפר עליכם וגו׳. וכתוב אחר אומר ופקדתי בשבט פשעם וגו׳. וכתוב אחר אומר אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון. הא כיצד. עבר על מצות עשה ועשה תשובה. אינו זז משם עד שיימחל לו. עליו הכתוב אומר שובו בנים שובבים וגו׳. עבר על מצות לא תעשה ושב מיד. התשובה תולה ויום הכיפורים מכפר. עליו הכתוב אומר כי ביום הזה יכפר עליכם. עבר על כריתות ומיתות בית דין במזיד. התשובה ויום הכיפורים מכפרין מחצה והייסורין מכפרין מחצה. עליו הכתוב אומר ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עוונם. אבל מי שנתחלל שם שמים על ידו אין כח לא לתשובה לתלות ולא ליום הכיפורים לכפר ולא לייסורין למרק. אלא תשובה ויום הכיפורים תולין ומיתה ממרקת עם הייסורין. עליו הכתוב אומר אם יכפר העון הזה לכם עד תמותון. הא למדנו שהמיתה ממרקת. אמר רבי יוחנן. זו דברי רבי לעזר בן עזריה ורבי ישמעאל ורבי עקיבה. אבל חכמים אומרים. שעיר המשתלח מכפר. ואם אין שעיר יום הכיפורים מכפר. כיצד מכפר. רבי זירא אמר. כל שהוא כל שהוא. רבי חנניה אומר. בסוף. מה ביניהון. מת מיד. על דעתיה דרבי זירא כיפר מיד. על דעתיה דרבי חנינה לא כיפר. אמר רבי זירא. ומתניתה מסייעא לרבי חנינה. חומר בשעיר מה שאין ביום הכיפורים וביום הכיפורים מה שאין בשעיר. יום הכיפורים מכפר בלא שעיר ושעיר אין מכפר בלא יום הכיפורים. והשעיר מכפר מיד ויום הכיפורים משתחשך. אמר רבי הונא. איתותב קומי רבי ירמיה ומר. תיפתר שהיה בדעתן להביא שעיר אחר ולא הביאו. אמר רבי יוסי. ואין הקדוש ברוך הוא רואה את הנולד. ויכפר מיד. רבי ירמיה אמר. רבי שמואל בר רב יצחק בעי. צדקה תצר תם דרך. חטאים תרדף רעה. רגלי חסידיו ישמור. אם ללצים הוא יליץ. סייגין סייגה ותרעין תרעה. וכיני. סייגין סייגה ותרעין תרעה. אלא כיני. רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק. שימר אדם עצמו מעבירה פעם ראשונה שנייה ושלישית הקדוש ברוך הוא משמרו. שנאמר הן כל אלה יפעל אל פעמיים שלוש עם גבר. אמר רבי זירא. ובלחוד דלא יתוב ליה. והחוט המשולש לא ינתק לעולם אין כתוב כאן אלא לא במהרה ינתק. אין אטרחת עלוי הוא מיפסיק. רבי הונא בשם רבי אבהו. הקדוש ברוך הוא אין לפניו שכחה. כביכול מפני ישראל נעשה שכחן. שנאמר מי אל כמוך נושא עון. נושא כתיב. ודוד אמר נשאת עון עמך.