תלמוד ירושלמי שביעית פרק ה הלכה ג

משנה: אילו כלים שאין האומן רשאי למוכרן בשביעית מחרישה וכל כליה העול והמזרה והדקר. אבל מוכר הוא מגל יד ומגל קציר ועגלה וכל כליה. זה הכלל כל שמלאכתו מיוחדת לעבודתו אסור לאיסור ולהיתר מותר. המוכר מוכר חמש כדי שמן וחמש עשרה כדי יין שכן דרכו להביא מן ההבקר אם הביא יותר מיכן מותר. ומוכר לגוים בארץ ולישראל בחוצה לארץ. בית שמאי אומרים לא ימכור לו פרה חורשת בשביעית ובית הלל מתירין מפני שהוא יכול לשוחטה. ומוכר לו פירות אפילו בשעת הזרע ומשאיל לו סאתו אף על פי שהוא יודע שיש לו פועלין ופורט לו מעות אף על פי שהוא יודע שיש לו פועלין. וכולן בפירוש אסורה. הלכה: אילו כלים כו׳. אמר רבי יונה כיני מתניתא אילו כלים שאין האומן רשאי למוכרן בשביעית לחשוד על השביעית. סתמן מהו מן מה דתני לאיסור ולהיתר מותר הדא אמרה סתמן מותר. היוצר מוכר. וחש לומר שמא החליף. אמר רבי יונה נכרות הן. אילו של יין ואילו של שמן. אמר רבי עולא אדרא דאילין חכימא ואדרא דאילין חכימא. מוכר לגוים בארץ ואפילו יותר מיכן ולישראל בחוצה לארץ אפילו מן הקנוי בארץ. בית שמאי אומרים כו׳. תני המוכר שור לחבירו ונמצא נוגחן רב אמר מקח טעות הוא ושמואל אמר יכיל הוא מימור ליה לשחיטה מכרתיו לך. מה אנן קיימין אם בשמכרו לאריס דברי הכל לחרישה מכר. אם בשמכרו לטבח דברי הכל לשחיטה מכר. אלא כי נן קיימין בשמכרו לסרסור. רב אמר מקח טעות הוא. שמואל אמר יכיל הוא מימר לשחיטה מכרתיו לך. מחלפה שיטתיה דרב מחלפא שיטתיה דשמואל. דאיתפלגון מכרה לו ביובל עצמו רב אמר קנה ויוצא מידו ביובל שמואל אמר לא קנה. מחלפא שיטתיה דרב תמן הוא אמר קנה וכא הוא אמר לא קנה. תמן יובל מפורסם הוא ברם הכא מקח טעות הוא. מחלפא שיטתיה דשמואל תמן הוא אמר לא קנה וכא אמר קנה. לאי זה דבר מכרה לו לא לזריעה. ברם הכא יכול הוא מימור ליה לשחיטה מכרתיו לך. רב כבית שמי. ושמואל כבית הלל. רב כבית שמי ואפילו יסבור כבית הלל לית אורחה משהתה תלתין יומין ויתין תלתתי יומיא לא מקח טעות הוא. ושמואל כבית הלל ואפילו יסבור כבית שמי לית אורחה דבר נשא מיכוס תורא רדיא. רבי אחא רבי תנחום בר חייא בשם רבי יוחנן השאיל לו סאתו ובא ומצאו מודד בה אינו זקוק לו כל שכן במשכירה לו.