תלמוד ירושלמי שביעית פרק ח הלכה ז

משנה: אין מבשלין ירק של שביעית בשמן של תרומה שלא יביאנו לידי פסול. רבי שמעון מתיר והאחרון אחרון נתפש בשביעית והפירי לעצמו אסור. הלכה: תמן תנינן ובכולן הכהנים רשאין לשנות באכילתן ולאוכלן צלויין שלוקים ומבושלים וליתן לתוכן תבלי חולין ותבלי תרומה דברי רבי שמעון. רבי מאיר אומר לא יתן לתוכן שלא יביא את התרומה לידי פסול. אתייא דיחידייא דהכא כסתמא דתמן (ודיחידאה דהכא כסתמא דתמן). אלא דסתמא דהכא רבי מאיר דתמן. רבי מאיר ורבי שמעון הלכה כרבי שמעון. אמר רבי יוסה אשתאלית לאילין דבית רבי ינאי אמרין נהיגין הוינן מבשלין על יד על יד ואוכלין. מיי כדון. הלכה כרבי מאיר דתמן היא רבנין דהכא. האחרון אחרון נתפש בשביעית והפירי עצמו אסור הא כיצד לקח בפירות שביעית בשר אילו ואילו מתבערין בשביעית. לקח בבשר דגים יצא בשר נתפשו דגים. לקח בדגים שמן יצאו דגים ונכנס שמן האחרון אחרון נתפש בשביעית והפירי עצמו אסור. בעי מיניה מרבי יוחנן שביעית מהו שתצא דרך חילול. אמר ליה ולמה לא. אמר רבי לעזר אין שביעית יוצא דרך חילול אלא דרך מכירה. מתניתא מסייעא לדין ומתניתא מסייעא לדין. מתניתא מסייעא לרבי יוחנן כל מי שיש לו מעות מדמי שביעית והוא רוצה לחללן על עיסתו מחללו. מתניתא מסייעא לרבי לעזר. מי שיש לו סלע מדמי שביעית והוא רוצה ליקח לו חלוק הולך אצל החנווני הרגיל אצלו ואומר תן לי בזו פירות והוא נותן לו והוא אומר לו הרי פירות האילו נתונים לך במתנה והחנווני אומר לו הרי סלע זו נתונה לך במתנה וחוזר ולוקח לו חלוק. רבי יוחנן שתי חמרא ויהב פריטוי. עד כדון רבי יוחנן דהוא מתייהמן הא שאר כל אדם דלא מתייהמנון. רבי יעקב בר אחא בשם רבי אבינא מחוי לה כהדא ונסיב כהדא. רבי חזקיה הוה אמר ליה הב לי קומוי מן גוא דו אמר ליה הב לי קמיי כמאן דלא יהב ליה מדמי שביעית.