תלמוד ירושלמי שבת פרק א הלכה י

משנה: אין צולין בשר בצל וביצה אלא כדי שיצולו מבעוד יום. אין נותנין את הפת לתנור עם חשיכה ולא חררה על גבי גחלים אלא כדי שיקרמו פניה. רבי אליעזר אומר כדי שיקרום התחתון שלה: הלכה: אין צולין בשר בצל וביצה אלא כדי שיצולו מבעוד יום. רבי בון בר כהנא בשם רבנן. תבשיל שנתבשל כל צורכו מותר לשהותו על גבי כירה שאינה קטומה. רבי זעירא בעי. בשר בצל וביצה מצטמק ורע לו. וזה מצטמק ויפה לו ואת אמר הכין. דילמא דלא איתאמרת אלא חמין. אתא רבי שמואל בעי רבי זעירא. חמין שהוחמו כל צורכן אסור לשהותן על גבי כירה שאינה קטומה. רבי ביבי בשם רבי יוחנן. תבשיל שור שנתבשל כאכילת בן דרוסאי מותר להחזירו על גבי כירה קטומה. ותייא כיי דמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן. השופת את הקדירה על גבי גחלים מתרין בו. לכשיתבשל כאכילת בן דרוסאי אסור. רבי אחא רבי תנחום בר חייא בשם רבי שמעון ברבי. חמין שהוחמו כל צורכן מותר להחזירן על גבי כירה שאינה קטומה. רבי זעירא בעי. לשהות אסור ולהחזיר מותר. דילמא לא איתאמרת אלא על פסח. אתא רבי אחא בשם רבי שמעון בריבי. פסח שנצלה כל צורכו מותר להחזירו על גבי כירה שאינה קטומה. אין נותנין את הפת לתנור כול׳. רבי יעקב בר אחא בשם רבי אסי. זריזות הן הנשים בפת יותר מן התבשיל. מה בין פת ומה בין תבשיל. תבשיל דרכו לאכול רותח. פת אין דרכו לוכל רותחת. תמן אמרין. פת חמה חמתה בצידה. צירעה צונין. עקרב חמין. מאן דמיחלף סכנה. מודה רבי לעזר בלחם הפנים שאינה קרוייה לחם עד שיקרמו פניה בתנור.