תלמוד ירושלמי שבת פרק א הלכה יא

משנה: משלשלין את הפסח בתנור עם חשכה. ומחיזין את האור במדורת בית המוקד. ובגבולין כדי שיצת האור ברובן. רבי יהודה אומר אף בפיחמין כל שהן: הלכה: משלשלין את הפסח לתנור כול׳. תמן תנינן. חשיכה יצאו וצלו את פסחיהן. ואת אמר הכין. אמר רבי יוסי. חבורות זריזות הן. פסח מחזירו את שלם ואין את מחזירו מחותך. רבי שמואל בשם רבי זעירא. מפני פסולו. אמר רבי יוסי. ויאות. לאוכלו אין את יכול. דכתיב אל תאכלו ממנו נא. לצלותו אין את יכול. שלא יהא כצולה בשבת. מתוך שאת אומר שהוא מותר אף הוא אינו צולה אותו כל צורכו מבעוד יום. מתוך שאת אומר לו שהוא אסור אף הוא צולה אותו כל צרכו מבעוד יום. רבי לעזר בירבי יוסי שאיל. צלייו שלם וחיתכו מהו מיחזרתיה ומשחנתיה. רבי זעירא רב יהודה בשם רב. ארבע מדורות כל שהן. מדורת הגפת מדורת הזבל מדורת החלב מדורת גלעינים כל שהן. רבי בא בשם רבי חייה בר אשי. חותל שהוא מלא גלעינים כל שהן. רבי בא בשם רבי חיא בר אשי. חותל שהוא מלא גלעינים. אם מכונסות. ברובן. אם מפוזרות. ברוב כל פרידה ופרידה. מה ופליג. כאן בבריאות. וכאן בתשות. רבי יוסי בשם רב ירמיה רבי חנניה מטי בה בשם רב. חריות מלמטה ועצים מלמעלה כיון שעלה האור בנתיים מותר. רבי חלבו בשם רב הונא. קורה ורובה ברוב הקיפה. מהו ברוב הקיפה ממקום אחר או ברוב היקף כולה. אשכח תני. עד שתיפסל מלעשות מלאכה. כיני מתניתא. אף בפיחמין כל שהן.