תלמוד ירושלמי שבת פרק ב הלכה ז

משנה: שלשה דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשיכה. עשרתן עירבתן הדליקו את הנר. ספק חשיכה ספק אינו חשיכה אין מעשרין את הודאי ואין מטבילין את הכלים ואין מדליקין את הנרות אבל מעשרין את הדמאי ומערבין וטומנין את החמין: הלכה: מתני׳. שלשה דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו כול׳. תני. רבן שמעון בן גמליאל אומר. הילכות הקודש וחטאות והכשירות הן הן גופי הלכות. ושלשתן נמסרו לעמי הארץ. הילכות הקודש. דתנינן. אם אמר. הפרשתי בתוכה רביעית קודש. נאמן. חטאות. דתנינן. הכל נאמנין על חטאת. הכשירות. דתנינן. ועל כולן עם הארץ נאמנין לומר טהורין הן. לא צורכה דלאו. הדליקו את הנר. עישרתן ועירבתן הדליקו. אמר רבי חייא בר אבא. מתוך שאתה מחמיר עליו בקלה אף הוא מחמיר על עצמו בחמורה. אמר רבי חגיי. רבי שמואל בר רב יצחק הוה מפקד גו בייתיה. עירבתן הדליקו את הנר. ולמה לא אמר. עישרתן. אלא כל מה דהוה אכיל. מן שוקא הוה אכיל. מתני׳. ספק חשיכה ספק אינו חשיכה כול׳. מעשה בירבי ליעזר שהיה גוסס ערב שבת עם חשיכה. ונכנס הורקנוס בנו לחלוץ את תפיליו. אמר לו. בני. הינחת מצות הנר שהיא שבות וחייבין עליה כרת. ובאתה לחלוץ תפילין שאינן אלא רשות ואינן אלא מצוה. יצא לו והיה צועק ואמר. אוי לי שנטרפה דעתו שלאבא. אמר לו. דעתך היא שנטרפה. דעתי היא לא נטרפה. כיון שראו תלמידיו שהשיבו דבר שלחכמה נכנסו אצלו והיו שואלין אותו. והיה אומר להן על הטמא טמא ועל הטהור טהור. ובאחרונה אמר טהור. ונסתלקה נשמתו. אמרין. ניכר רבי שהוא טהור. אמר רבי מנא. ועד כדון ניכר. נכנס רבי יהושע וחלץ את תפיליו והיה מגפפו ומנשקו ובוכה ואומר. רבי רבי. הותר הנדר. רבי. רכב ישראל ופרשיו. מתני׳. ואין מטבילין את הכלים. מתניתא בכלים גדולים. אבל בכלים קטנים מערים עליהן ומטבילן. תני רבי הושעיה. ממלא הוא אדם בכלי טמא מן הבור ומערים עליו ומטבילו. תני. נפל דליו לתוך הבור. נפלו כליו לתוך הבור. מערים עליהן ומטבילן. תרין אמורין. חד אמר. בכלים שניטמאו באב הטומאה. וחורנה אמר. בכלים שניטמאו בולד הטומאה. וחורנה אמר. מתיב מאן דמר באב הטומאה למאן דמר בולד הטומאה. אפילו בחול יהא טעון הערב שמש. אמר ליה. ברוצה לשתמש בהן חולין בטהרה. רבי ירמיה ורבי זעירה בשם רבי חייא בר אשי. אשה פיקחת מדיחה כוס כאן קערה כאן תמחוי כאן ונמצאת מרבצת את ביתה בשבת. מתני׳. אבל מעשרין את הדמאי. רבי יוסה בשם רבי אבהו רבי חזקיה בשם רבי יודה בן פזי. דמיי דמיתקן דמאי לא תקן. ומערבין וטומנין את החמין. אמר רבי חייא בר אשי. הדא דתימר בעירובי חצירות. אבל בעירובי תחומין דבר תורה הן.