תלמוד ירושלמי שבת פרק ג הלכה ו

משנה: אין נותנין כלי תחת הנר לקבל בו את השמן ואם נתנו מבעוד יום מותר. ואין ניאותין ממנו לפי שאינו מן המוכן. הלכה: אין נותנין כלי תחת הנר לקבל בו את השמן. ואם נותנין מבעוד יום מותר. ואין ניאותין ממנו לפי שאינו מן המוכן. רבי חגי בעי. כבה מבעוד יום ונתודע לו משחשיכה. חברייא בעי. כבה בשבת זו ונתודע לו בשבת הבאה. אמר רבי יוחנן. אין לך דבר שהוא בעינו ואינו בהכנו אלא דבר אחד בלבד. התיב רבי לעזר. הרי שמן בנר הרי בעינו הוא ואינו בהכינו. לכך נתנו משעה ראשונה שיכלה בנר. התיב ריש לקיש. הרי חטין בזריעה בעינן הן ואינו בהכנו. לכך נתנו משעה ראשונה שיכלו בקרקע. התיבון. הרי בצים לאפרוחים הרי בעיינן הן ואינן בהכנן. לכך נתנן משעה ראשונה שייעשו אפרוחין. התיב רבי ירמיה. הרי עיטורי סוכה הרי בעיינן הן ואינן בהכנן. שנייא היא. דאמר רבי אבמרי אחוי דרבי יוסה. כל שבעה הן בטילין על גב סוכה. מיכן והילך בהכנו הן. התיב רבי חיננא. הרי מוכין שנתפזרו הרי בעיינן הן ואינן בהכנן הכא בכלים. ומה דאת אמר תמן באכלין. התיב רבי נסא. הרי מוקצה שיבש ולא נגע בו הרי הוא בעינו ואינו בהכנו. הכא בכלים. ומה דאיתמר תמן באכלין.