תלמוד ירושלמי שבת פרק ה הלכה א

משנה: במה בהמה יוצאה ובמה אינה יוצאה. יוצא הגמל באיפסר והנקה בחטם והליבדקס בפרומביא והסוס בשיר וכל בעלי השיר יוצאין בשיר ונמשכין בשיר ומזין עליהן וטובלין במקומן: הלכה: במה בהמה יוצאה ובמה אינה יוצאה כול׳. תני רבי ישמעאל בירבי יוסי משום אביו. ארבע בהמות נמשכות באיפסר ואילו הן. הסוס והפרד הגמל והחמור. אמר רבי חזקיה. וסימנא וכן תהיה מגפת הסוס הפרד הגמל והחמור. רב אמר. הלכה כרבי ישמעאל בירבי יוסי. ליבדקס. אית תניי תני. לגדקס. מאן דמר ליבדקס. על שם לובים וכושים במצעדיו. מאן דמר לגדקס. אמבטיס. מהו אמבטיס. חמר סלק. רבי יונה אמר. רב הושעיה בעי. גרים הבאים מלובי מהו להמתין להן שלשה דורות. אמר רבי יונה בן צרויה. מן מה דנן חמיי ההן פולא מיצרייא כדון רטיב אינון צווחין ליה לובי. כדו נגיב אינון צווחין ליה פול מצריי. הדא אמרה. גר מלובי צריך להמתין ג׳ דורות. הדא אמרה. הוא לובי הוא מצרי. רבי יצחק בר נחמן בשם רבי אושעיה הלכה כדברי התלמיד. דברי חכמים. כל מין פרדות אחד. רבי שמואל בשם רבי זעירא. כמה דתימר לעניין איסור. וכן כל שאר הבהמה. לעניין היתר וכן. הסוס בשיר. ולא כן תני. כל תכשיטי אדם טמאין ותכשיטי בהמה טהורין. תיפתר בעשויין להנותן. ואינו עושה חרץ. אלא כרבי שמעון. דתני. לא יג[ר]ר אדם את המיטה ואת הכסא ואת הספסל ואת הקתידרה מפני שהוא עושה חרץ. ורבי שמעון מתיר. אמר רבי חיננא. כהדא דתני. דלת גוררת מחצלת גוררת קינקילון גורר פותח ונועל בשבת. ואין צריך לומר ביום טוב. ותני כן. מחצלת שהיא קשורה ותלויה בעמוד פותח ונועל בשבת. ואין צריך לומר ביום טוב. ומזין עליהן וטובלין במקומן. תמן תנינן. לא תטבל בהן עד שתרפם. וכא הוא אמר הכין. אמר רבי מנא. כאן ברפים. כאן באפוצים.