תלמוד ירושלמי שבת פרק ה הלכה ג

משנה: ובמה אינה יוצאה. לא יצא גמל במטוטלת לא עקוד ולא רגול וכן שאר כל הבהמות. לא יקשור גמלים זה בזה וימשוך. אבל מכניס חבלים לתוך ידו וימשוך ובלבד שלא יכרוך: הלכה: ובמה אינה יוצאה. לא יצא גמל במטוטלת. כהדא כיפה דהיא משויא גבינתה. עקוד. בידו אחת. רגול. בשתי רגליו. לא יקשור גמלים זה בזה וימשוך. אמר רבי בא. מפני החשד. שלא יהו אומרים. איש פלוני יצא לעשות מלאכתו בשבת. אסי אמר. לכלאים נצרכה. רב יהודה בשם שמואל אמר. מידו אסור ומצואר בהמה מותר. שאין לבהמה כרוך אל צואר בהמה אסור. משולשל מצואר בהמה מותר. רב הונא ורב יהודה תריהון בשם שמואל. חד אמר. מידו אסור ומצואר בהמה מותר. וחורנה מחלף. מאן דמר. מידו אסור. משום משוי בשבת. ומצואר בהמה מותר. שאין לבהמה משוי בשבת. ומאן דמר מידו מותר. מפני שאיפשר. ומצואר בהמה אסור. שהוא מצוה על שביתת בהמתו כמוהו. שנאמר למען ינוח שורך וחמורך כמוך. תני. טפח מידו לצואר בהמה אסור. אמר רבי זעירא. מידו אסור ומצואר בהמה אסור. טפח מידו לצואר בהמה אסור. ואי זו היא שהוא מותר. אמר רבי יוחנן בר מרייא. מאן דעביד טבאות נגיד לה בהדין סוסיא סרקייא.