תלמוד ירושלמי שבת פרק ח הלכה ז
משנה: חרס כדי ליתן בין פצים לחברו דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר כדי לחתות בו את האור. רבי יוסי אומר כדי לקבל רביעית. אמר רבי מאיר אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר לא ימצא במכתתו חרש לחתות אש מיקוד. אמר לו רבי יוסי משם ראיה לחשוף מים מגבא: הלכה: חרש (כל שהוא) כדי ליתן בין פצים כול׳. רבי יוחנן אמר. מקדשין בו. רבי שמעון בן לקיש אמר. אין מקדשין בו. רבי לעזר שאל. על דעתיה דרבי שמעון בן לקיש. למה אין מקדשין בו. מפני שאינו מקבל טומאה. הרי כלי גללים וכלי אבנים וכלי אדמה הרי אינן מקבלין טומאה ומקדשין בהן. אלא משום שאינו מקבל רביעית. ולא מודה רבי שמעון בן לקיש בכלי חרש קטן שלם כל שהוא שמקדשין בו. הוי לית טעמיה אלא משום שאין עליו תואר כלי. וקשיא על דרבי יוחנן. לפסול את הגוייה אינו פוסל. ולקדש מקדשין בו. אלא כרבי יוסה. דרבי יוסה אמר. אף שלחרש כל שהוא. כלום אמר רבי יוסי לא בשלם. דילמא בשבור אנן קיימין. תני רבי חייה מסייע לרבי יוחנן. תני רבי שמעון בן יוחי מסייע לרבי שמעון בן לקיש.
