תלמוד ירושלמי שבת פרק טו הלכה א
משנה: אילו קשרים שחייבין עליהן קשר הגמלין וקשר הספנים. וכשם שהוא חייב על קשרן כך הוא חייב על התירן. רבי מאיר אומר כל קשר שהוא יכול להתירו בידו אחת אין חייבין עליו: הלכה: אילו קשרים כול׳. מה קשירה היתה במשכן. שהיו קושרין את המיתרים. ולא לשעה היתה. אמר רבי יוסה. מכיון שהיו נוסעין וחונין על פי הדיבר כמי שהיא לעולם. אמר רבי יוסי בירבי בון. מכיון שהבטיחן המקום שהוא מכניסן לארץ כמי שהוא לשעה. אמר רבי פינחס. מתופרי יריעות למדו. נפסק היה קושרו. חזר ונפסק. לעשותן קשרים קשרים אי איפשר. אלא חוזר ומתיר את הראשון. אמר רבי חזקיה. ההן חייטא אומנא מבלע תרין רישיה. והיידא אמרה דא. דאמר רבי יוסי בן חנינא. מאורגי יריעות למדו. מה טעם. ארך היריעה האחת. כדי שתהא כולה אחת. נפסק היה קושרו. מכיון שהיה מגיע לאריג הוה שרי לה ומעיל לה. רבי תנחומא בשם רב חונא. אפילו ערב שבה לא היה בו לא קשר ולא תיימת. תני רבי הושעיא. חותל שלתמרים ופטילייא שלתמרים קורע ומתיר. ובלבד שלא יקשור.
