תלמוד ירושלמי שבת פרק טו הלכה ג

משנה: מקפלין את הכלים אפילו ארבעה וחמשה פעמים ומציעין את המיטות מלילי שבת לשבת אבל לא משבת למוצאי שבת. רבי ישמעאל אומר מקפלין את הכלים ומציעין את המיטות מיום הכפורים לשבת. חלבי שבת קריבין ליום הכפורים אבל לא של יום הכפורים קריבין בשבת. רבי עקיבה אומר לא של שבת קריבין ליום הכפורים ולא של יום הכפורים קריבין לשבת: הלכה: ג׳. דבית רבי ינאי אמרי. קיפול בשנים אסור. רבי חגי בשם רבי שמואל בר נחמן. אין מקפלין בשבת בשנים. וההן דמקפל על סיפסלה כמאן דאינון תרין. רבי חגי בשם רבי שמואל בר נחמן. לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לאכילה ולשתייה. על ידי שהפה זה (טריח) [מריח] התירו לו לעסוק בהן בדברי תורה. רבי ברכיה בשם רבי חייא בר בא. לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לעסוק בהן בדברי תורה. מתניתא מסייעה בין לדין בין לדין. כיצד הוא עושה. או יושב ואוכל או יושב ועוסק בדברי תורה. כתוב אחד אומר. שבת הוא ליי. וכתוב אחר אומר. עצרת ליי אלהיך. הא כיצד. תן חלק לתלמוד תורה וחלק לאכול ולשתות. אמר רבי אבהו שבת ליי. שבות כיי. מה הקדוש ברוך הוא שבת ממאמר. אף את שבות ממאמר. מעשה בחסיד אחד שיצא לטייל בכרמו בשבת וראה שם פירצה אחת וחשב לגדרו במוצאי שבת. אמר. הואיל וחשבתי לגדרה איני גודרה עולמית. מה פעל לו הקדוש ברוך הוא. זימן לו סוכה אחת של נצפה ועלת לתוכה וגדרתה. ממנה היה ניזון וממנה היה מתפרנס כל ימיו. אמר רבי חנינא. מדוחק התירו לשאול שלום בשבת. אמר רבי חייא בר בא. רבי שמעון בן יוחי כד הוה חמי לאימיה משתעיא סגין הוה אמר לה. אימא. שובתא היא. תני. אסור לתבוע צרכיו בשבת. רבי זעורה שאל לרבי חייה בר בא. מהו מימר. רעינו פרנסינו. אמר ליה. טופוס ברכות כך הן. תני. מדיחין כוסות וקערות ותמחויין מלילי שבת לשחרית משחרית לחצות ומחצות למנחה. מן המנחה ולמעלה אסור. ובכוסות מותר. שאין קבע לשתייה. רבי ירמיה רבי זעורה בשם רב חייה בר אשי. אשה פיקחת מדיחה כוס כאן קערה כאן תמחוי כאן. נמצאת מרבצת ביתה בשבת. רבי זעורה בשם רב חסדא. יום הכפורים שחל להיות בשבת אין תוקעין. לאחר שבת אין מבדילין. מה. כרבי עקיבה. ברם כרבי ישמעאל מבדיל. שכן חלבי שבת קריבין ביום הכיפורים. אמר רבי עזרא קומי רבי מנא. אפילו כרבי ישמעאל לא יבדיל. כלום הוא מבדיל אלא להתיר לו דבר שהוא אסור לו. אילו הקטיר חלבי שבת בשבת שמא אינו מותר. אמר רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה. ויבדיל. שכך הוא מתיר להדיח כבשים ושלקות. אמר רבי יוסה. כלום הוא מותר להדיח כבשים ושלקות לא מן המנחה ולמעלן. ויבדיל מן המנחה ולמעלן. מה נפשך. כוס אין כאן. נר אין כאן. במה הוא מבדיל. אמר רבי אבון. בתפילה.