תלמוד ירושלמי שבת פרק ט הלכה ג

משנה: מניין לפולטת שכבת זרע ביום השלישי שהיא טמאה שנאמר היו נכונים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה. מניין שמרחיצין את הקטן ביום השלישי שחל להיות בשבת שנאמר ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים. מניין שקושרים לשון של זהורית בראש שעיר המשתלח. שנאמר אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו וגו׳: הלכה: ג׳. אמר רבי יוחנן. מסיני למדו. ירד משה בשלישי בשבת. אמר להן. היו נכונים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה. כל מי שפירש בשלישי. יש כאן (שלישי) ליל רביעי ורביעי ליל חמישי וחמישי. בשישי פלטה בלילה טמאה ביום טהורה. כל מי שפירש ברביעי. יש כאן רביעי ליל חמישי וחמישי. בשישי פלטה בלילה טמאה ביום טהורה. אמר רבי יוחנן. זו בסיני. אבל לדורות או בארבע או בשש. רבי עקיבה אומר. לעולם הן חמש. וכן לדורות. תמן תנינן. הפולטת שכבת זרע ביום השלישי טהורה. דברי רבי אלעזר בן עזריה. רבי ישמעאל אומר. פעמים שהן ארבע עונות. פעמים שהן חמש. פעמים שהן שש. רבי עקיבה אומר. לעולם הן חמש. אם יצאת מקצת עונה הראשונה משלימין לה מקצת עונה ששית. הא רבי ישמעאל עבד יום עונה ולילה עונה. רבי עקיבה עבד יום עונה ולילה עונה. מה ביניהון. עונות שלימות ביניהון. רבי ישמעאל עבד מקצת עונה ככולה. ורבי עקיבה לא עבד מקצת עונה ככולה. ותני כן על דרבי עקיבה. לפיכך אם נכנסה מקצת עונה ראשונה משלימין לה מקצת עונה ששית. תני. רבי אלעזר בן עזריה אומר. יום ולילה עונה. ומקצת עונה ככולה. ותני כן על דרבי אלעזר בן עזריה. פעמים יש שם יום וכל שהוא והיא טהורה. שני ימים וחסר כל שהוא והיא טמיאה. יום וכל שהוא והיא טהורה היך עבידא. שימשה את ביתה ערב שבת קודם לשקיעת החמה ופלטה במוצאי שבת לאחר שקיעת החמה. הרי יש כאן יום וכל שהוא והיא טהורה. שני ימים וחסר כל שהוא והיא טמיאה היך עבידה. שימשה את ביתה ערב שבת לאחר שקיעת החמה ופלטה באחד בשבת קודם לשקיעת החמה. הרי יש כאן שני ימים חסר כל שהוא והיא טמיאה. אמר רבי יוחנן. מדברי כולם. טבולי יום קיבלו ישראל את התורה. הדא דאת אמר בנשים. אבל באנשים כבר טהרו. מה טעם. וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלתם. אמר רבי יוחנן. זו דברי רבי אלעזר בן עזריה ורבי ישמעאל ורבי עקיבה. אבל דברי חכמים. עד שלשה ימים. מיכן והילך היא נסרחת. ואתיא כההיא דאמר רבי זעורא בשם רבי יוחנן. זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע. מה תורת הזב עד שלשה ימים. אף תורת שכבת זרע עד שלשה ימים. אנן תנינן. מרחיצין את הקטן. תניי דבית רב. מרחיצין את המילה. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. הלכה כמי שהוא אומר. מרחיצין את הקטן. אמר רבי יוסה. על כורחך את אומר. מרחיצין את הקטן. תני שמואל. לעולם אין מונעין לא שמן ולא חמין מעל גבי מכה בשבת. אמר רבי יוסה. כל שעה הוה רבי זעירא רבי אומר לי. תני מתניתך. ולא עוד אלא שמזלפין חמים על גבי מכה בשבת. אם אומר שמרחיצין את המילה. מה בין מכתו שלגדול למכתו שלקטן. רבי אבהו בשם רבי אלעזר. הלכה כרבי אלעזר בן עזריה. רבי אבין בשם רבי אבהו. טעמא דרבי אלעזר בן עזריה. ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים. בהיותו כואב אין כתוב כאן. אלא בהיותם כואבים. בשעה שכל איבריהם כואבים עליהם. רבי יעקב בר אחא אמר. רבי אלעזר ורבי יוחנן מפקדין לחייתא. כל שיקויין דאתון עבדין בחולא עבדין בשובתא. לכן צריכה. אפילו ביום השלישי שחל להיות בשבת. שמואל אמר. מפני הסכנה. רבי יוסה בעי. אם מפני סכנה מחמין לו חמין. רבי יוסי בירבי בון בשם רבנן תמן. מחמין לו חמין בשבת. ותני כן. מחמם הוא אדם לונטית ונותנה על גבי מכה בשבת. לא יטול אדם עריבה מליאה חמין ויתנינה על גבי מעיו בשבת. רבי יהושע בן לוי אמר. לית כאן אלא מותר. בראשונה היו קושרין אותו בחלונותיהם. ויש מהן שהיה מלבין ויש מהם שהיה מאדים. והיו מתביישין אילו מאילו. חזרו להיות קושרים אותו בפתחו שלהיכל. ויש שנים שהיה מלבין ויש שנים שהיה מאדים. חזרו וקשרו אותו בסלע. כתיב לכו נא ונוכחה יאמר יי וגו׳. תני. רבי אליעזר אומר. אם יהיו חטאיכם כשנים וגו׳. כשנים שבין שמים לארץ. כשלג ילבינו. יתר מיכן כצמר יהיו. רבי יהושע אומר. אם יהיו חטאיכם כשנים. כשני אבות. כשלג ילבינו. יותר מיכן כצמר יהיו. אמר רבי יודן בר פזי. אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו. בראשון. ואם יאדימו כתולע כצמר יהיו. בשיני. ורבנן אמרי. אם יהיו חטאיו שלאדם כפי שניו. כשלג ילבינו. יתר מיכן כצמר יהיו. אמר רבי יודן ענתדרייא. בשעה שעוונות קלין כשלג ילבינו. בשעה שהן כבידין כצמר יהיו.