תלמוד ירושלמי שבת פרק יא הלכה א

משנה: הזורק מרשות היחיד לרשות הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד חייב. מרשות היחיד לרשות היחיד ורשות הרבים באמצע רבי עקיבה מחייב וחכמים פוטרין: הלכה: הזורק מרשות היחיד כול׳. זריקה תולדת הוצאה היא. ולא שנייא בין על דעתיה בין על דעתהון דרבנן. והוא שנחה מרשות הרבים לרשות היחיד. על דעתיה דרבי. אפילו לא נחה. על דעתהון דרבנן. והוא שנחה. דאמר רבי בא בר חונה בשם רב. לא חייב רבי אלא על ידי רשות היחיד מקורה. מילתיה דרבי יוחנן אמרה. אפילו אינה מקורה. דאמר רבי אימי בשם רבי יוחנן. והוא שתרד לאויר מחיצות. רבי אימי בעא קומי רבי יוחנן. מתניתא דרבי. דרבי עבד אויר מחיצות כממשן. אמר ליה. דברי הכל היא. הכא בגיטין. ויתיביניה. רבי אומר. מקורה. ואת אמרת. אינו מקורה. מה בין גיטין מה בין שבת. אמר רבי אילא. בשבת כתוב לא תעשה כל מלאכה. ונעשית היא מאיליה. ברם הכא התורה אמרה ונתן בידה. ברשותה. שמואל אמר. לא שנו אלא למטה מעשרה. הא למעלה מעשרה אסור. מילתיה דרבי אלעזר אמרה. אפילו למעלה מעשרה מותר. דאמר רבי אילא בשם רבי אלעזר. מעגלות למד רבי עקיבה. ועגלות לאו למעלה מעשרה אינין. אית תניי תני. כיצד. אית דלא תני. כיצד. על דעתיה דרבי אלעזר אית כאן כיצד. על דעתיה דשמואל לית כאן כיצד. רבי יצחק בירבי אלעזר שאל. זרק מרשות היחיד לרשות הרבים ונזכר עד שהוא ברשות הרבים. על דעתיה דרבי עקיבה יעשה כמי שנחה ברשות הרבים ויהא חייב שתים. אמר רבי חונה. לא חייב רבי עקיבה אלא על ידי רשות היחיד השנייה. רבי אבהו אומר בשם רבי אלעזר בשם רבי יוחנן. היה עומד ברשות הרבים וזרק למעלה מעשרה. רואין שאם תפול אם נחה בתוך ארבע אמות פטור. ואם לאו חייב. והתני שמואל. מרשות הרבים לרשות הרבים ורשות היחיד באמצע רואין שאם תפול נחה בתוך ארבע אמות פטור. ואם לאו חייב. תמן את אמר. אין רשות הרבים מצטרפת. והכא את אמר. רשות הרבים מצטרפת. אמר רבי חונה. תמן שאם תפול קרקע שתחתיה רשות היחיד. ברם הכא שאם תפול קרקע שתחתיה רשות הרבים. תני בשם רבי יודה. זרק ארבע אמות ברשות הרבים חייב. רבי יודה עבד ארבע אמות ברשות הרבים מלאכה בפני עצמה. על דעתיה דרבי יודה ארבעים מלאכות אינון. וניתנין. לא אתינן מתני אלא מילין דכל עמא מודויי בהון. רבי זעירא רבי יאשיה בשם רבי יוחנן. מתופרי יריעות למד רבי יהודה. שהיו תופרי היריעות מזרקין את המחטין אילו לאילו. ולאו כרמלית היא. אמר רבי חיננא. מן הצד היו מזרקין.