תלמוד ירושלמי שבת פרק יד הלכה ג

משנה: אין אוכלין אזוב יון בשבת לפי שאינו מאכל בריאים אבל אוכל הוא את יועזר ושותה אבוברואה. כל האוכלין אוכל אדם לרפואה וכל המשקין הוא שותה חוץ ממי דקרין וכוס העיקרין מפני שהן לירוקה. אבל שותה הוא מי דקרין לצמאו וסך שמן עיקרין שלא לרפואה: הלכה: ג׳. חד בר נש שאל לרבי שמעון בר כרסנא. מהו מישתי קרירטון בשובתא. אמר ליה. אם לתענוג מותר. אם לרפואה אסור. ולא מן השפה ולפנים הוא. פתר לה. בלבד דבר שהוא שלסכנה. אבל אוכל הוא את יועזר. פוליטריכון. ושותה אבוב רועה. כשמועו. רבי בא שאל לרב ירמיה. מה ניתני. דקרין דקלין. אמר ליה. דקרין. שהן דוקרין את המרה. אמר רבי יונה. לא מסתברא אלא דקלין. שהן יוצאין מבין שני דקלין. שמעון בר בא בשם רבי חנינה. זה שהוא לוחש נותן שמן על גבי ראשו ולוחש. בלבד שלא יתן לא ביד ולא בכלי. רבי יעקב בר אידי רבי יוחנן בשם רבי ינאי. נותן בין ביד בין בכלי. מה ביניהון. מאיסה. מאן דאמר. נותן בין ביד בין בכלי. מאוס הוא. מאן דאמר. נותן שמן על גבי ראשו. אינו מאוס. אמר רבי יונה. מעשר שיני ביניהון. מאן דאמר. נותן בין ביד בין בכלי. מעשר שיני אסור. מאן דאמר. נותן שמן על גבי ראשו ולוחש. מעשר שיני מותר. אמר רבי יוסה. וכי כל שמותר בשבת מותר במעשר שיני וכל שאסור בשבת אסור במעשר שיני. והא תני. מדיחה היא אשה עצמה ובנה ביין מפני הזיעה. בתרומה אסור. היא תרומה היא מעשר שיני. מהיא כדון. בלבד שלא יעשה בשבת כדרך שהוא עושה בחול. לוחשין לעין ולמעיים ולנחשים ולעקרבים ומעבירין על העין בשבת. מעשה בירבי עקיבה שאחזתו העין והעבירו עליו כלים בשבת. רב ורבי חייה רבה תריהון אמרין. תשעים ותשעה מתים בעין ואחד בידי שמים. רבי חנינה ושמואל תריהון אמרין. תשעים ותשעה מתים בצינה ואחד בידי שמים. רב אמר כדעתיה ורבי חנינא אמר כדעתיה. רב על ידי דהוה שרי תמן דעיינא בישא שכיחא תמן הוה אמר. תשעים ותשעה מתים בעיינא ואחד בידי שמים. רבי חנינה על דהוה שרי בציפרין דצינתה תמן הוה אמר. תשעים ותשעה מתים בצינה ואחד בידי שמים. רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן. תשעים ותשעה מתים בשרב ואחד בידי שמים. ורבנן אמרי. תשעים ותשעה מתים בפשיעה ואחד בידי שמים. רבי חוניא יעקב מעפרתים בשם רבי. והסיר יי ממך כל חולי. זו שריפה. רבי חונה ותני לה בשם רבי אליעזר בן יעקב. והסיר יי ממך כל חולי. זה רעיון. דאמר רבי אלעזר. ונתן עול ברזל על צוארך. זה רעיון. אמר רבי אבון. והסיר יי ממך כל חולי. זה יצר הרע שראשו מתוק וסופו מר. רבי תנחומא בשם רבי אלעזר רבי מנחמה בשם רב. והסיר יי ממך כל חולי. זה המרה. דאמר רבי אלעזר. תשעים ותשעה מתים במרה ואחד בידי שמים. רוחצין בים הגדול ובמי טיבריא אף על פי שהוא מתכוין לרפואה. אבל לא במי משרה ולא במי סדום. אימתי. בזמן שהוא מתכוין לרפואה. הא לעלות מטומאה לטהרה מותר. אמר רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה. בלבד שלא ישהא. תני. סכין אלינתין לחולה בשבת. אימתי. בזמן שטרפו מערב שבת. אבל אם לא טרפו מערב שבת אסור. אמר רבי שמואל בן אלעזר. מתיר היה רבי מאיר לטרוף יין ושמן ולסוך לחולה בשבת. וכבר חלה וביקשנו לעשות לו כן. ולא הניח לנו. אמרנו לו. רבי. מבטל את דבריך בחייך. אמר להן. אף על פי שהייתי אומר כן לא מלאני לבי מימיי לעבור על דברי חביריי.