תלמוד ירושלמי שבת פרק יט הלכה ג

משנה: מרחיצין את הקטן לפני המילה ולאחר המילה ומזלפין עליו ביד אבל לא בכלי. רבי אלעזר בן עזריה אומר מרחיצין את הקטן ביום השלישי שחל להיות בשבת שנאמר ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים. ספק ואנדרוגינס אין מחללין עליו את השבת רבי יהודה מתיר באנדרוגינס: הלכה: אנן תנינן. מרחיצין את הקטן. תני דבית רב. מרחיצין את המילה. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. הלכה כמי שהוא אומר. מרחיצין את הקטן. אמר רבי יוסה. על כרחך את אומר. מרחיצין את הקטן. תני שמואל. אין מונעין לא שמן ולא חמין מעל גבי מכה בשבת. אמר רבי יוסי. כל שעה רבי זעירא רבי בא אמר לי. תני מתניתך. ולא עוד אלא שמזלפין מים על גבי מכה בשבת. אם אמר את שמרחיצין את המילה. מה בין מכתו של גדול למכתו של קטן. רבי אבהו בשם רבי אלעזר. הלכה כרבי אלעזר בן עזריה. רבי בון בשם רבי אבהו. טעמא דרבי אלעזר בן עזריה. ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים. בהיותו כואב אין כתיב כאן אלא בהיותם כואבים. מלמד שכל איבריהם כואבים עליהן. רבי יעקב בר אחא אמר. רבי אלעזר ורבי יוחנן מפקדין לחייתא. כל שקויין דעבדין לחולה בשבתא. עבדין אפילו ביום השלישי שחל להיות בשבת. שמואל אמר. מפני הסכנה. מחמין לו חמין. רבי יוסי בר בון בשם רבנין דתמן. מחמין לו חמין בשבת. ותני כן. מחמין הוא אדם אלונטית ונותנה על גבי מעיים בשבת. לא יטול אדם עריבה מלאה חמין ויתננה על גבי מעיים בשבת. רבי יהושע בן לוי אמר. לית כאן אלא מותר. ספק ואנדרוגינס אין מחללין עליהן את השבת. רבי יהודה מתיר באנדרוגינס. תמן תנינן. הכל חייבין בראיה חוץ מחרש שוטה וקטן טומטום ואנדרוגינס. מה אמר בה רבי יודה. נישמעינה מן הדא. רבי יוחנן בן דהבאי אמר משום רבי יהודה. אף הסומא. ולית בר נש אמר אף אלא מכלל דו מודי על קדמיתא. מחלפה שיטת רבי יהודה. תמן הוא אומר. פרט. וכה הוא אומר. לרבות. רבי יהודה ורבנן מקרא אחד דרשו. רבי יהודה דרש זכר. ורבנן דרשי ערל. מה תלמוד לומר זכר. עד שיהא כולו זכר. ורבי יהודה דרש זכר. מה תלמוד לומר ערל. אפילו מקצתו ערל. ברם הכא כל זכורך. פרט לאנדרוגינס.