תלמוד ירושלמי שבת פרק יט הלכה ה

משנה: קטן נימול לשמונה לתשעה לעשרה לאחד עשר לשנים עשר לא פחות ולא יותר. כדרכו לשמונה. נולד בין השמשות נימול לתשעה. בין השמשות ערב שבת נימול לעשרה. יום טוב לאחר שבת נימול לאחד עשר. שני ימים טובים של ראש השנה נימול לשנים עשר. קטן החולה אין מולין אותו עד שיבריא: הלכה: יש קטן נימול ליומו. היך עבידא. ילדה ואחר כך נתגיירה נימול ליומו. נתגיירה ואחר כך ילדה נימול לשמונה. יעקב איש כפר נבורייא שאל לרבי חגיי. מעתה נולד בין השמשות נימול בין השמשות. אמר ליה. אילו הוינן אנא ואת עלין בחד תרעא דלמא הוינן יכלין מכוונה. שמואל אמר. אחזתו חמה ממתינין לו שלשים יום. אותן שלשים יום מהו להאכילו חלב תרומה. מהו לסוכו שמן תרומה. נישמעינה מן הדא. הערל וכל הטמאין לא יאכלו בתרומה. נשיהם ועבדיהם יאכלו. רבי אחא בשם רבי תנחום בר חייה. אין עורלה אלא מיום השמיני ולהלן. ותני כן. כל שלשים יום אסור להאכילו חלב תרומה ולסוכו שמן תרומה. לילי שמיני מה את עבד ליה. ממה דתני. לילי שמיני בנכנס לדיר להתעשר. הדא אמרה. לילי שמיני כשמיני. ותני כן. כל שבעת הימים מותר להאכילו חלב תרומה ולסוכו שמן תרומה.