תלמוד ירושלמי שקלים פרק ה הלכה ב

משנה: אין פוחתין משבעה מרכולין ושלשה גיזברין. ואין עושין שררה על הצבור בממון פחות משנים. חוץ מבן אחיה שעל חולי מעים ואלעזר שעל הפרוכות שאותן קיבלו הציבור עליהן: הלכה: אין פוחתין משלשה גזברין ומשבעה מרכולין. תני. משני כתליקין. הדא היא דכתיב ויחיאל ועוזיהו ומחת גזברין. ועשאל וירימות ויוזבד ואליאל וסמכיהו ומחת ובניהו מרכולין. פקידים מיד כונניהו ושמעי אחיו קתיליקין. במפקד יחזקיהו המלך ועזריהו נגיד בית האלהים. המלך וכהן גדול. כשהוא חותם הגיזבר חותם ונותנו לאמרכל. מרכל חותם ונותנו לקתיליקוס. קתיליקון חותם ונותנו לכהן גדול. כהן גדול חותם ונותנו למלך. וכשהוא מתיר המלך רואה חותמו ומתיר. כהן גדול רואה חותמו ומתיר. קתיליקיס רואה חותמו ומתיר. מרכל רואה חותמו ומתיר. גיזבר רואה חותמו ומתיר. אין עושין שררה על הציבור בממון פחות משנים. רבי נחמן בשם רבי מנא. על שם והם יקחו את הזהב ואת התכלת ואת הארגמן. אמר רבי חמא בירבי חנינה. מפסולת הלוחות העשיר משה. הדא הוא דכתיב פסל לך שני לוחות אבנים. פסל לך שתהא הפסולת שלך. אמר רבי חנין. מחצב שלאבנים טובות ומרגליות ברא לו הקדוש ברוך הוא מתוך אהלו וממנו העשיר משה. כתיב והביטו אחרי משה עד בואו האהלה. תרין אמורין. חד אמר לגנאי. וחד אמר לשבח. מאן דאמר לגנאי. חמון שקין חמון כרעין חמון קופדן. אכיל מן דיהודאי ושתי מן דיהודאי. כל מדליה מן דיהודאי. ומאן דאמר לשבח. מחמי צדיקיא ומזכי [טוביא דזכת למחמי יתיה.]