תלמוד ירושלמי שקלים פרק ו הלכה ד

משנה: שלשה עשר שופרות היו במקדש וכתוב עליהן תקלין חדתין ותקלין עתיקין קינין וגוזלי עולה עצים לבונה זהב לכפרת. ששה לנדבה. תקלין חדתין שבכל שנה ושנה. ועתיקין מי שלא הביא אשתקד שוקל לשנה הבאה. קינין הן תורין. וגוזלי עולה הן בני יונה. כולן עולות דברי רבי יהודה. וחכמים אומרים קינין אחד חטאת ואחד עולה. גוזלי עולה כולן עולות: האומר הרי עלי עצים לא יפחות משני גיזירין. לבונה לא יפחות מקומץ. זהב לא יפחות מדינר זהב. ששה לנדבה. נדבה מה היו עושין בה לוקחין בה עולות הבשר לשם והעורות לכהנים. זה מדרש דרש יהוידע כהן גדול אשם הוא אשם אשם ליי. זה הכלל כל שהוא בא משם חטא ומשם אשמה ילקח בו עולות הבשר לשם והעורות לכהנים. נמצאו שני כתובין קיימין אשם ליי ואשם לכהן. ואומר כסף אשם וכסף חטאות לא יובא בית יי לכהנים יהיו: הלכה: תני. אמר רבי יהודה. ולא היה שופר שלקינים בירושלים מפני התערובת. שמא תמות אחת מהן ונמצאו דמי חטאות מיתות מעורבות בהן. [וה]תני. האשה שאמרה. הרי עלי קן. מביאה דמי קן ונותנתו בשופר ואוכלת בקדשים ואינה חוששת שמא נתעצל כהן. ואין הכהן חושש שמא דמי חטאות מיתות מעורבות בהן. [כי קאמרינן. בחטאת שמתו בעליהן ודאי. ואי אמרינן. נברור ד׳ זוזי ונשדי בנהרא ואידך לישתרו. הא אמרינן בעלמא. רבי יהודה לית ליה ברירה.] רבי יוסה בירבי בון אמר. רבי בא בר ממל בעי. אמר הרי עלי עץ. מביא גיזר אחד. אמר רבי לעזר. מתניתא אמרה כן. שזה קרבן בפני עצמו וזה קרבן בפני עצמו. כהיא דתנינן תמן. שנים בידם שני גיזירי עצים. לרבות את העצים. רבי יהושע בן לוי אמר. עוביין (כמה חוקות) [באמה שוחקות]. וארכן (אמה גמודה) [כאמה גרומה]. רבי חוני בשם רבי אמי. כמין טורטני. אמר רבי שמואל בר רב יצחק. לפי שלא היה מקום המערכה אלא אמה על אמה לפיכך לא היה בו אלא אמה (גמודה) [גרומה]. ותני כן. אמה היסוד אמה סובב אמה כרכוב ואמה קרנות ואמה מערכה. לבונה לא יפחות מקומץ. נאמר כאן אזכרה ונאמר להלן אזכרה. מה אזכרה האמורה להלן מלא קומץ אף כאן מלא קומץ. אי מה אזכרה האמורה להלן שני קמצים אף כאן שני קמצים. אמר רבי לא. כלום למדו לקומץ אלא מלחם הפנים. מה להלן קומץ החסר פסול אף כאן קומץ החסר פסול. אמר רבי יוסה. מילתיה דרבי אילא אמרה. המתנדב מנחה מביאה בקומצו שלכהן גדול. רבי חזקיה בשם רבי ירמיה. ואפילו בקומץ הבעלים. זהב לא יפחות מדינר זהב. אמר רבי לעזר. והוא שהזכיר צורה. אבל אם לא הזכיר צורה מביא אפילו צינורה. ששה לנדבה. חזקיה אמר. כנגד ששה בתי אבות. בר פדיה אמר. כנגד שש בהמות. פר ועגל ושעיר איל וגדי וטלה. שמואל אמר. כנגד שש קרבנות. קיני זבים קיני זבות קיני יולדות חטאות ואשמות המנחות ועשירית האיפה. אמר רבי יוחנן. על ידי שהנדבה מרובה ריבו לה שופרות הרבה. [שנאמר] וככלותם הביאו לפני המלך ויהוידע וגו׳. רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן [אמר]. שתי נדבות [עשה]. תני רבי ישמעאל. נדבה אחת. והא כתיב ויאמר המלך ויעשו ארון אחד ויתנהו בשער בית יי חוצה. אמר רב חונה. מפני הטמאים. רבי חונה בשם רב יוסף. על שם אך לא יעשה בית יי ספות כסף. מין ספות כסף לא יעשה בית יי.