תלמוד ירושלמי שקלים פרק ז הלכה א

משנה: מעות שנמצאו בין שקלים לנדבה קרוב לשקלים יפלו לשקלים לנדבה יפלו לנדבה מחצה למחצה יפלו לנדבה. בין עצים ללבונה קרוב לעצים יפלו לעצים ללבונה יפלו ללבונה מחצה למחצה יפלו ללבונה. בין קנים לגוזלי עולה קרוב לקנים יפלו לקינים לגוזלי עולה יפלו לגוזלי עולה. מחצה למחצה יפלו לגוזלי עולה. בין חולין למעשר שני קרוב לחולין יפלו לחולין למעשר שני יפלו למעשר שני מחצה למחצה יפלו למעשר שני. זה הכלל הולכין אחר הקרוב מחצה למחצה להחמיר: הלכה: מעות שנמצאו בין שקלים לנדבה כול׳. לא צורכה דלא בין שקלים לקינים. רבי אבון בשם רבי פינחס. כמין כוכליים היו עשויין. לא צורכה דלא מחצה למחצה יפלו לשקלים. אית דבעי מימר. שמא יפלו לשירי הלשכה. אית דבעי מימר. מחצה למחצה כמי שמת. אמר רבי יסא. עד דאנא תמן שמעית קל רב יהודה שאל לשמואל. הפריש שקלו ומת. אמר ליה. יפלו לנדבה. עשירית האיפה שלו. רבי יוחנן אמר. יוליכם לים המלח. רבי לעזר אמר. יפלו לנדבה. וקשיא. ויש חטאת קריבה עולה. רבי חזקיה אחי בשם רבי שמעון בן לקיש. תניי בית דין הוא על המותרות שיקרבו עולות. האשה הזאת במה היא מתכפרת. אמר רבי יצחק. תניי בית דין הוא. המספק את הקינים הוא מספק את הפסולות. לא צורכא דלא בין קטורת לעצים ללבונה לזהב לכפורת. ותניתה בסופה. הולכין אחר הקרוב מחצה למחצה להחמיר.