תלמוד ירושלמי שקלים פרק ז הלכה ב

משנה: מעות שנמצאו לפני סוחרי בהמה לעולם מעשר. ובהר הבית חולין. ובירושלם בשאר ימות השנה חולין ובשעת הרגל הכל מעשר. בשר שנמצא בעזרה איברים עולות. וחתיכות חטאות. ובירושלים זבחי שלמים. זה וזה תעובר צורתו ויצא לבית השרפה. נמצא בגבולין איברים נבילות וחתיכות מותרות. ובשעת הרגל שהבשר מרובה אף איברין מותרות: הלכה: לא צורכה דלא בהר הבית קודש. רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן. חזקה שאין הכהן מוציא מן הלישכה מעות עד שהוא מחללן על הבהמה. רבי לעזר בשם רבי הושעיה. הסיע דעת טעון צורה. אמר רב הושעיה. מתניתה אמרה כן. תעובר צורתו ויצא לבית השרפה. אמר רבי יוסי ויאות. לאוכלו אין את יכול שמא נתקלקלה צורתו. לפום כן צרך מימר. תעובר צורתו ויצא לבית השרפה. רבי קריספא בשם רבי יוסי ברבי חנינה. איברים נבילות לוקין עליהן משם נבילה. מתניתא אמרה כן. איברים נבלות וחתיכות מותרות. חתיכות מותרות לא ממש. ודכוותה איברים נבילות לוקין עליהן משם נבילה. רבי קריספא בשם רבי יוסי בן חנינה. אם היו מחרוזות מותרות. תשע חנויות מוכרות בשר נבילה ואחת מוכרת בשר שחוטה נתחלפו לו. חושש. ולנמצאת הולכין אחר הרוב. תשע חנויות מוכרות בשר שחוטה ואחת מוכרת בשר נבילה נתחלפו לו. חושש. ולנמצאת הולכין אחר הרוב. אמר רבי יוחנן. הנמצא ביד גוי כנמצא בפלטיא. רבי לעזר בירבי חגיי הוה מסמך לרבי מנא. חמא לחד ארמאי מקטע מן סוסיה ומפיק לברא. אמר ליה. הדא היא דאמר רבי יוחנן. הנמצא ביד גוי כנמצא בפלטיא. אמר ליה. כן אמר רבי יוסי רבי. והן שראו אותו יוצא ממקילין של ישראל. חד בר נש בציפורין אזל בעי מיזבון קופד מן טבחא ולא יהב ליה. אמר ליה לחד רומיי ואייתי ליה. אמר ליה. לא נסבית על כרחיה. אמר. ולאו בשר דנבילה יהבית ליה. רבי ירמיה בשם רבי חנינה. מעשה בא לפני רבי ואמר. לא כולא מיניה מיסור מקילין דציפורין. רב נחת לתמן. חמתון מקילון וחמר עליהון. חד בר נש אזל בעי משיגה אסקופתיה בגו נהרא ואינשתה ואזל ליה. חזר בעי מיסבינה. אמר ליה רב. אסור לך. דנא אמר. ההיא שטף נהרא ואייתי חורי דנבילה תוחתוי. חד בר נש הוה מהלך בשוקא טעין קופד. אתא דייתא וחטפתיה מיניה וטלקתיה. חזר בעי מיסבינה. אמר ליה רב. אסיר לך. דנא אמר. בשר דנבילה הוות טעינה וטלקתיה ונסבת ההוא אוחרנא. גינאי שטף זיקין. אתא עובדא קומי רבי יצחק בר אלעזר ואמר. יחכמון שפייא קיטריהון. נוקניקה אישתכח בכנישתא דבולי. אתא עובדא קומי רבי ירמיה. אמר. יחכמון סיקייריא עבידתהון. גדי צלי אישתכח באיסרטא דגופתא. והתירוהו משם שני דברים. משם מציאה ומשם רוב מהלכי דרכים. משם מציאה. דתני. המציל מיד הארי מיד הגייס משונת הים ומשונת הנהר ומאיסרטיא גדולה ומפלטיא גדולה הרי אילו שלו. מפני שהבעלים מתייאשין מהן. משם רוב מהלכי דרכים. משם שחיטת הגוי. ואישתכח מן דבית רבי. עיגול דגובנא אישתכח בפונדקא דלוי. והתירוהו משם שני דברים. משם מציאה ומשם רוב מהלכי דרכים. משם מציאה. דתני. המציל מיד הגייס מיד הארי משונת הים משונת הנהר מאיסטרטיה גדולה ומפלטיא גדולה הרי אילו שלו. מפני שהבעלים מתייאשין מהן. משום רוב מהלכי דרכים. משום גבינת גוי. ואישתכח מן דרבי אלעזר בירבי יוסי. אמר רבי מנא קומי רבי יוסי. ואנן חמיין רבנן מכרזין. אמר ליה. [אין את] הוויתה משכח לא נסבת. רבי יונה אבוך לא אמר כן אלא אמר. הלואי כד נשכח נשכח מן פיוסרוס ולגיו. אפילו כן אשכח ולא נסב.