תלמוד ירושלמי תענית פרק ד הלכה ג

משנה: ביום הראשון קורין בראשית ויהי רקיע. בשני יהי רקיע יקוו המים. בשלישי יקוו המים יהי מאורות. ברביעי יהי מאורות ישרצו המים. בחמישי ישרצו המים ותוצא הארץ. בששי ותוצא הארץ ויכולו השמים והארץ וכל צבאם. פרשה גדולה קורין אותה בשנים והקטנה ביחיד. בשחרית ובמוסף ובמנחה נכנסין וקורין על פיהן כקורין את שמע. ערב שבת במנחה לא היו נכנסין מפני כבוד השבת: כל יום שיש בו הלל אין בו מעמד שחרית. קרבן מוסף אין בו נעילה. וקרבן עצים אין בו מנחה דברי רבי עקיבה. אמר לו בן עזאי כך היה רבי יהושע שונה קרבן מוסף אין בו מנחה וקרבן עצים אין בו נעילה. חזר רבי עקיבה להיות שונה כדברי בן עזאי: הלכה: רב חונה אמר. שלשה קרויות שבתורה לא יפחתו מעשרה פסוקים. חזקיה אמר. כנגד עשרת הדיברות. והא תנינן. ביום הראשון בראשית ויהי רקיע. והא לית בהון אלא תמנייא. רבי אידי אמר. איתפלגון כהנא ואסא. חד אמר. חוזר. וחורנה אמר. חותך. מאן דאמר. חוזר. חוזר שני פסוקים. מאן דאמר. חותך. ויהי ערב ויהי בקר פסוק בפני עצמו. והא תנינן. בשיני יהי רקיע יקוו המים. חד אמר. חוזר. וחורנה אמר. חותך. מאן דאמר. חוזר. חוזר שני פסוקין. מאן דאמר. חותך. אפילו חותך לית ביה. התיב רבי פליפה בר פריטה קומי רבי זעורה. והרי פרשת עמלק. אמר ליה. שנייה היא. שהוא סדרו שליום. התיב רבי לעזר בר מרום קומי רבי יונה. והא תני. המפטיר בנביא לא יפחות מעשרים ואחד פסוקים. תני. אנשי משמר היו מתענים בכל יום. בשיני היו מתענין על מפרשי ימים. ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים. בשלישי היו מתענין על יוצאי דרכים. ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים. ברביעי היו מתענין על התינוקות שלא תעלה אסכרה לתוך פיהם. ויאמר אלהים יהי מאורות. מארת כתוב. בחמישי היו מתענין על המעוברות שלא יפילו ועל המיניקות שלא ימותו בניהן. ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה. תני. לא היו מתענין לא בערב שבת ולא במוצאי שבת מפני כבוד שבת. תני. סנהדרין גדולה היתה מתענה עמהן. וסנהדרין יכולה להתענות בכל יום. מחלקין היו עצמן על בתי אבות. ואין מתענין על שני דברים כאחת. מן הדא. ונקומה ונבקשה מאלהינו על זאת. אמר רבי תנחומה. לא מן הדא אלא מן הדא. ורחמין למיבעי מן קדם אלה שמיא על רזא דנא. רבי חגיי בשם רבי זעורה. שאם היו שני דברים. כגון עצירת גשמים וגוביי. מתריעין עליהן. רבי חגיי כד דהוה נפק לתעניתא הוה אמר קומיהון. אחינן. אף על גב דאית בליבינן עקין סגין אלא להן דאתינן. מתניתא דרבי מאיר. דרבי מאיר אמר. מתפללין וקורין מתפללין וקורין. ברם כרבנן. מתפללין וקורין מתפללין והולכין להן. הא מוסף יש בו. מתניתא דרבי מאיר. דרבי מאיר אמר. מתפללין וקורין. אית תניי תני ומחלף. רבי אחא בשם רבי יסא כמתניתן. אמר רבי סימון סוכרא דקיסא טרד. אמר רבי מנא. מפני סעודות ראש חודש. אמר רבי לעזר. על שם כל התדיר מחבירו קודם את חבירו. קרייא מסייע לרבי יוחנן ויהי ממחרת החודש השיני. אין תימר. תרין ירחין הוון. והא כתיב מדוע לא בא בן ישי גם תמול גם היום אל הלחם. אמר רבי חייא בר בא. רבי יוחנן מפקד לכנישתא דכופרא. סבון מיעול עד דו איממא ואתון אמרין זמנו ועיבורו.