תלמוד ירושלמי תרומות פרק א הלכה ה

משנה: אין תורמין שמן על זיתים הנכתשין ולא יין על ענבים הנדרכות. ואם תרם תרומה יחזור ויתרום. הראשונה מדמעת בפני עצמה וחייבין עליה חומש אבל לא שנייה. ותורמין שמן על זיתים הנכבשין ויין על ענבים לעשותן צימוקין. מי שתרם שמן על זתים לאכילה וזתים על זתים לאכילה ויין על ענבים לאכילה וענבים על ענבים לאכילה ונמלך לדורכן אינו צריך לתרום. אין תורמין מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו ולא מדבר שלא נגמרה מלאכתו על דבר שנגמרה מלאכתו ולא מדבר שלא נגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו ואם תרמו תרומתן תרומה. הלכה: תמן תנינן אין תורמין מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו והכא את אמר הכן. רבי הילא בשם רבי יוחנן מפני גדר מי חטאת שלא יהו מי חטאת בטילין. מי חמור גזל השבט או גדר מי חטאת. נישמעינה מן הדא זיתין על הזיתין והוא עתיד לכותשן ענבים על ענבים והוא עתיד לדורכן תרומה ויחזור ויתרום. הרי יש כאן גזל השבט וגדר מי חטאת. ותני עלה תרומה ויתרום. הדא אמרה שגדר מי חטאת חמור מגזל השבט. מה אמר רבי יוסי הכא. ומה אין רבי מאיר דמיקל בגזל השבט ומחמיר בגדר מי חטאת. רבי יוסי דמחמיר בגזל השבט לא כל שכן דו מחמיר בגדר מי חטאת. אשכח תני בשם רבי יוסי אין תורמין זתים על השמן ולא ענבים על היין ואם תרם תרומתו תרומה ואין צריך לתרום דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר בית שמאי אומרים תורמין ובית הלל אומרים אין תורמין. הכל מודין שאם תרם שאינו צריך לתרום שנייה. הוי רעיון רבי מאיר מיקל בגזל השבט ומחמיר בגדר מי חטאת. רבי יוסי מחמיר בגזל השבט ומיקל בגדר מי חטאת. תמן תנינן רבי יוסי אומר ששה דברים מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל העוף עולה על השולחן עם הגבינה ואינו נאכל כדברי בית שמאי ובית הלל אומרים לא עולה ולא נאכל. תורמין זתים על שמן וענבים על יין כדברי בית שמאי ובית הלל אומרים אין תורמין. אמר רבי מנא לית כאן זיתים על שמן אלא שמן על זיתים. דהיא דרבי יוסי דרבי יוסי אומר תרומה ויחזור ויתרום בשאין הראשונה קיימת אבל אם היתה הראשונה קיימת קורא לה שם ודיו. תני שנייה לא תאכל עד שיוציא עליה תרומה ומעשרות ראשונה מה היא. מן מאן דתני חזר ועשה זתים ראשון שמן וענבים יין קורא שם ואינו צריך לתרום שנייה הדא אמרה שהוא צריך לקרות שם למעשרותיו. תנינן דבתרה אין תורמין מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו. והכא לשעבר הא לכתחילה לא אפילו בתחילה. אין תימר שנייא היא מדבר שנגמרה מלאכתו הא תנינן הפרד והצימוקים והחרובים משיעמר ערימה. רבי יוסי בן יוסי בשם רבי יצחק בן לעזר אין לך אסור מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו אלא גורן ויקב בלבד. לפי מה הוא תורם לפי שמנן או לפי אוכלן. אמר רבי יוחנן אייתיתיה מדחלפיי רבי אומר לפי אוכלן. רבן שמעון בן גמליאל אומר לפי שמנן אבל לא על גרעיניהן. הכל מודין בכלוכסין שהן תורמין לפי אוכלן אבל לא על גרעיניהן. חנניה בעי ואף לעניין שבת כן. אשכח תני רבי אומר ברביעית. רבן שמעון בן גמליאל אומר כגרוגרת. אמר רבי חנניה בשם רבי הלל ואף אנן תנינן הדא דמסייע להדא דתני רבי הושעיה. זיתין על זיתין והוא עתיד לכותשן ענבים על ענבים והוא עתיד לדורכן תרומה ויחזור ויתרום. ותנינן מי שתרם שמן על זתים לאכילה זתים על זיתים לאכילה יין על ענבים לאכילה וענבים על ענבים לאכילה ונמלך לדורכן אינו צריך לתרום. מפני שנמלך הא לא נמלך תרומה ויחזור ויתרום. רבי אימי בשם רבי שמעון בן לקיש ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגורן. ממה שהוא מצוה את בני לוי לתרום מן הגמור. הדא אמרה שאסור ליתן לו שבלים. חייה בר אדא בשם רבי שמעון בן לקיש מעשר ראשון שהקדימו בשבלים אסור לוכל ממנו עראי ומה טעם את קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו. מהו שילקו על טבלו דבר תורה. רבי אשיאן בשם רבי יונה מתניתא אמרה אין לוקין על טיבלו דבר תורה. דתנינן תמן תרומת מעשר שוה לביכורים בשני דרכים ולתרומה בשני דרכים. וניטלת מן הטהור על הטמא ושלא מן המוקף כביכורים. ואוסרת מן הגורן ויש לו שיעור כתרומה. אית לך מימר אוסרת מן הגורן לא לאחר מירוח. הדא אמרה שאין לוקין על טיבלו דבר תורה.