תלמוד ירושלמי תרומות פרק ג הלכה ה
משנה: הנכרי והכותי תרומתן תרומה ומעשרותן מעשר והקדישן הקדש. רבי יהודה אומר אין לנכרי כרם רבעי. וחכמים אומרים יש לו. תרומת הנכרי מדמעת וחייבין עליה חומש. ורבי שמעון פוטר. הלכה: הוציא להן תרומה מתוך ביתו נוהגין בה בטבל ובתרומה גדולה דברי רבי. רבן שמעון בן גמליאל אומר הרי זו תרומה וודאי. הוציא להן מעשר ראשון מתוך ביתו נוהגין בטבל ובמעשר ראשון דברי רבי. רבן שמעון בן גמליאל אומר אינו צריך להפריש אלא מעשר ראשון בלבד. הוציא להן מעשר שני מתוך ביתו נוהגין בה בטבל ובמעשר שני דברי רבי. רבן שמעון בן גמליאל אומר אינו צריך להפריש אלא מעשר שני בלבד. אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי חשש שמא הפריש ממין על שאינו מינו. ורבן שמעון בן גמליאל חשש שמא הקדים. תרומת הנכרי מדמעת וחייבין עליה חומש. רבי שמעון פוטר. אמר רבי זעירא אמרה קומי רבי אבהו בשם רבי יוחנן מה פליגין בתרומת גורנו. אבל גוי שלקח מפירות ישראל אף רבי שמעון מודה אמר ליה רבי אבהו בשם רבי יוחנן היא מחלוקת. וקשיא על דרבי שמעון פוטר טיבלו דבר תורה ואת אמר הכן. וכי קדשים אינן תורה ורבי שמעון פוטר. ותנינן תמן קדשי גוים אין חייבין עליהן משום פיגול ונותר וטמא השוחטן בחוץ פטור דברי רבי יוסי. ורבי שמעון מחייב. הוון בעיי מימר מה פליגין בחומש הא בדימוע לא. אשכח תני היא הדא היא הדא.
