תלמוד ירושלמי תרומות פרק ט הלכה א

משנה: הזורע תרומה שוגג יופך ומזיד יקיים. ואם הביאה שליש בין שוגג בין מזיד יקיים. ובפשתן מזיד יופך. וחייבת בלקט ובשכחה ובפיאה ועניי ישראל ועניי כהנים מלקטין ועניי ישראל מוכרין את שלהן לעניים כהנים בדמי תרומה והדמין שלהן. רבי טרפון אומר אין מלקטין אלא עניי כהנים שמא ישכחו ויתנו לתוך פיהן. אמר לו רבי עקיבה אם כן לא ילקטו אלא טהורים. וחייבת במעשר ובמעשר עני ועניי ישראל ועניי כהנים נוטלין. ועניי ישראל מוכרין את שלהן לכהנים בדמי תרומה והדמין שלהן. החובט משובח והדש כיצד יעשה תולה כפיפות בצוארי בהמה ונותן לתוכן מאותו המין ונמצא לא זומם את הבהמה ולא מאכיל את התרומה. הלכה: הזורע תרומה שוגג יופך כו׳. לא מסתברא דלא חילופין קנסו בו שתיבטל שדהו על גב תרומה. רבי שמואל בר אבודימי בעי. מהו שיהא נאמן לומר מזיד הייתי. ואמרו לו אם כשהיו אחרים מכירין לא כל הימנו ואם לאו הפה שאסר הוא הפה שהתיר. רבי בנימן בר גידול בעי זרע תרומת כרשינין זרע תרומת חוצה לארץ. ואמרו לו גזירה היא ואין גזירה לגזירה. הדא אמרה שהקדושה חלה עליה כשהוא מחובר. הדא אמרה הפריש מפירות שלא הביאו שליש לא קדשו. ובמזיד יופך. קנסו בו שלא ייהנה בקיסמין. רבי יוסי בעי הפריש עומרין שלו ונתחלפו לו אפילו כן עניי ישראל ועניי כהנים מלקטין. תני אשתו של עם הארץ טוחנת עם אשתו של חבר בזמן שהיא טמאה. אבל בזמן שהיא טהורה לא תטחון שהיא מחזקת עצמה טהורה ממנה. וכדברי רבי טרפון אפילו בזמן שהיא טמאה לא תטחון שמא תשכח ותתן לתוך פיה. כן היא מתניתה אם כן לא ילקטו אלא טהורים. כן היא מתניתא חייבת בתרומה ובמעשרות ובמעשר עני. ליטרא בצלים של מעשר ראשון שנטעה והרי בה עשר ליטרין הרי אלו חייבות במעשרות. ואותו מעשר ראשון שלהן שהוא מפריש עליה תרומת מעשר ועל מה שנטע. ליטרא בצלים של מעשר שני שנטעה הרי בה עשר ליטרין חייבת במעשרות וחוזר ופודה את מעשר שני שנטע. החובט משובח. מן מי משובח. מן הדש. הדש כיצד הוא עושה. תני בשם רבי שמעון תולה לה כרשינין והן יפין לה מן הכל. אמר רבי יוסי זאת אומרת עשה כן בחולין אינו עובר עליו משום בל תחסום. המרכין בקטניות ובתלתן אינו עובר משום בל תחסום שור בדישו. אבל אסור מפני מראית העין. אית תנויי תני בדייש שהוא מותר לך. אית תנויי תני בדייש שהוא אסור לך. אמר רבי בא בר ממל מתניתא בשנתנו משהוציאו עדשים מימיהן. עדשין צופרות אותו שלא יתן. אבל אם נתנו עד שלא הוציאו עדשין לא בדא. וכמה דאת אמר עדשים צופרות אותו שלא יתן. ודכוותה עדשים צופרות אותו שלא יבלע. היך עבידה בצל של חולין שנתנו לתוך עדשים של תרומה אפילו כן עדשים צופרות אותו שלא יבלע. הדא דתימר ביבש אבל בלח אסור. בבצל ובקפלוט בין לח בין יבש בין שלם בין מחותך אסור. העביר פטומתו כמחותך הוא. היו שנים שלשה כמחותכין הן. הדא דתימר בשאין בקליפה החיצונה בנותן טעם. אבל אם יש לה אית תניי תני בדייש שהוא מותר לך. מתניתא תמן דאמר אף בדייש שהוא אסור לך דתנינן תולה כפיפות בצואר בהמה. בדישו ולא בדורכו. רבי ליעזר בן יעקב אומר אף בדורכו. אמר רבי אבון רבי עקיבה שאל רבי שמעון בן יוחי מיבדקוניה. חסם מבחוץ והכניס מבפנים. אמר ליה בבואכם אל אוהל מועד. מבואכם אל אוהל מועד. אמר רבי עזרא לא תחסום שור בדישו. לא תדוש בשור חסום.