תלמוד ירושלמי תרומות פרק ט הלכה ב

משנה: גידולי תרומה תרומה. וגידולי גידולין חולין. אבל הטבל ומעשר ראשון וספיחי שביעית ותרומת חוצה לארץ והמדומע והביכורים גידוליהן חולין. גידולי הקדש ומעשר שני חולין ופודה אותן בזמן זרעם. מאה לגינה של תרומה ואחת של חולין כולן מותרין בדבר שזרעו כלה אבל בדבר שאין זרעו כלה אפילו מאה של חולין ואחת של תרומה כולן אסורין. הטבל גידוליו מותרין בדבר שזרעו כלה אבל בדבר שאין זרעו כלה גידולי גידולין אסורין. אי זהו דבר שאין זרעו כלה כגון הלוף השום והבצלים רבי יהודה אומר השום כשעורים. הלכה: ותני עלה במה דברים אמורים. בדבר שזרעו כלה. אבל בדבר שאין זרעו כלה גידולי גידולין אסורין. אבל הטבל שרובו חולין. ומעשר ראשון שרובו חולין. וספיחי שביעית שאין מצויין ותרומת חוצה לארץ שאינה מצויה. והמדומע שרובו חולין. והביכורים שאין מצויין. וגידולי הקדש ומעשר שני חולין ופודה אותן בזמן שזרען. רבי אבהו בשם רבי יוחנן פודה את כל האוצר בדמי אותה סאה. הפריש הקדש למעשר שני. מעשר שני בין דבר שזרעו כלה ובין דבר שאין זרעו כלה נפדה בשער הזול. אלא דבר שזרעו כלה נפדה בשער שהוא עומד בו. דבר שאין זרעו כלה נפדה בשער הראשון. הקדש בין דבר שזרעו כלה בין דבר שאין זרעו כלה אין לו אלא מקומו ושעתו. אבל דבר שזרעו כלה פודה את כל האוצר בדמי אותה סאה שזרע. ודבר שאין זרעו כלה פודה את כל האוצר. אמר רבי יוסי זאת אומרת היו לפניו מאה סאה העולות מתוך מאה סאה. ואחת של חולין נתחלפו לו מותרות. תמן אמר רבי יוחנן סאה תרומה שעלת מתוך מאה חולין כל שהן מבטלין אותה. והכא ליקט ונפל לתוכן חולין כל שהן מותרין. כמו דרבי יוחנן אמר תמן טוחן ומתיר אף הכא כאן. תמן מזה ומזה עלה בידו. ברם הכא כל הטבל עלה בידו. בשלקט מאחת. אבל אם ליקט משתיהן מזו ומזו עלה בידו. עד היכן. רבי יעקב בר אידי בשם רבי יוחנן עד שלש גרנות אסורות. עד גורן הרביעית אסור והרביעית מותרת. רבי שמואל בר אבודמא בעא קומי רבי מנא בתרומה עד כמה. אמר ליה עשו גורן הרביעית כגורן הראשונה. מה גורן הראשונה דבר שזרעו כלה בתרומה אסור ובטבל מותר. אף גורן הרביעית בדבר שאין זרעו כלה בתרומה אסור ובטבל מותר. מה אית לך. אמר רבי יוסי בי רבי בון כגון הכלובסין. רבי אבהו בשם רבי יוסי בן חנינה השום עד כשעורין לדבר שזרעו כלה. מיכן והילך לדבר שאין זרעו כלה. רבי יוסי בי רבי בון בשם רבי יוסי בן חנינה השום עד כשעורים לכל דבר.