בעלי החיים בקרבנות
מדריך חזותי לחמשת המינים שמהם באים קרבנות: בקר, כבשים, עיזים, תורים ובני יונה. שמות הגיל והמין מופיעים ככותרות בתוך אותו נושא.
התמונות נוצרו בבינה מלאכותית להמחשה. המראה, הצבע והרקע אינם קביעה של גזע קדום או של כשרות הבהמה לקרבן.
בקר
פר ושור
פר ושור שייכים למין הבקר. בלשון הקרבנות, הרמב״ם מגדיר פר כבן שנתיים.
עגל ועגלה
עגל הוא צעיר הבקר; עגל הנזכר בתורה בדיני הקרבנות הוא בן שנה. עגלה היא נקבה צעירה.
פרה
נקבת הבקר. אין לערב את דיני הפרה האדומה בדיני קרבנות המזבח; זהו נושא נפרד.
כבשים
כבש, כשבה וטלה
כבש וכשבה הנזכרים בתורה הם בני שנה. טלה הוא שם לצעיר הכבשים; המין והגיל הנדרשים תלויים בקרבן.
איל
זכר ממין הכבשים. לעניין שם איל בקרבנות, נדרשים שלושים ואחד יום בתוך השנה השנייה.
רחל
שם לנקבת הכבשים.
פלגס
שלב המעבר בין כבש לאיל אינו מין נוסף. הוא אינו מתאים לחיוב המצריך דווקא כבש או דווקא איל.
עיזים
שעיר ותיש
שמות לזכר ממין העיזים. שעיר עיזים בלשון הקרבנות הוא בשנתו השנייה.
עז ושעירה
נקבת העיזים; יש להבחין בין שם המין עיזים לבין דרישת זכר או נקבה בקרבן מסוים.
גדי
צעיר העיזים.
תורים
בתורים נדרש שלב הבגרות המוגדר בהלכה; תורים קטנים פסולים. הזכר והנקבה כשרים מצד מינם. סימני הגיל מתבארים בהלכות איסורי מזבח ג, ב.
בני יונה
ביונים נדרש דווקא הגיל הצעיר. בני יונה שעבר זמנם פסולים. תחילת הציהוב פסולה הן בתורים והן בבני יונה; אין לקבוע את השלב ההלכתי לפי איור בלבד.
