אחת משמונה באיסר. בסולם זה: דינר אחד שווה 192 פרוטות.

איסר אחד שווה 8 פרוטות; שני איסרים הם פונדיון.

פונדיון אחד שווה 2 איסרים, כלומר 16 פרוטות.

מעה אחת שווה 2 פונדיונים, כלומר 32 פרוטות. הרמב״ם מזהה את המעה עם הגרה שבימי משה.

מחצית ערכו של דינר: 3 מעין או 96 פרוטות, לפי אותו סולם.

דינר כסף שווה 6 מעין. זוז הוא שם המשמש לדינר בספרות חז״ל.

סלע שווה 4 דינרים, כלומר 24 מעין או 768 פרוטות.

הרמב״ם מבחין בין השקל המקורי, שמשקלו 320 שעורות כסף, ובין התוספת למשקל הסלע, 384 שעורות. אין להחליף בין התקופות בלי לבדוק את ההקשר.

כאשר המטבע הנוהג הוא סלע, מחציתו היא 2 דינרים. זו אינה הגדרה אחידה לכל מטבע ולכל תקופה.

הדרכון המתואר בהלכות שקלים שווה שתי סלעים, כלומר 8 דינרים.

יש להבחין בין דינר זהב לדינר כסף. שם דומה אינו מלמד על שווי זהה; דיני החלפת הזהב והכסף נידונים בבבא מציעא פרק הזהב.

מנה הוא סכום של מאה דינרים. אין צורך לדמיין מטבע יחיד בשם זה; הוא משמש גם יחידת חשבון.

בעת עיון בשיעור ממוני יש לבדוק גם באיזו מערכת כסף עוסק המקור. טבלת היחסים לבדה אינה מחליפה בירור של דין התשלום המסוים.