רמב"ם (משנה תורה) הלכות אישות פרק כג הלכה טז
הפוסק מעות לחתנו והלך האב למדינה אחרת יכולה היא לומר לבעל אני לא פסקתי על עצמי מה אני יכולה לעשות או כנוס בלא נדוניא או פטרני בגט. אבל אם פסקה היא על עצמה ולא הגיעה ידה הרי זו יושבת עד שתמצא מה שפסקה או עד שתמות. ולמה לא תפטר עצמה במרדות. שהמורדת והיא ארוסה הבעל רוצה לכנסה והיא אינה רוצה אבל זו אין הבעל רוצה בה עד שתתן הנדוניא שפסקה והיא רוצה בו שהרי אומרת לו או כנס או פטר. במה דברים אמורים בגדולה אבל בקטנה שפסקה על עצמה כופין אותו לתן גט או יכנס בלא נדוניא:
