רמב"ם (משנה תורה) הלכות מאכלות אסורות פרק ד הלכה כב
נאמר בשור הנסקל (שמות כא כח) "ולא יאכל את בשרו". והיאך היה אפשר לאכלו אחר שנסקל והרי הוא נבלה. אלא לא בא הכתוב אלא להודיעך שכיון שנגמר דינו לסקילה נאסר ונעשה כבהמה טמאה. ואם קדם ושחטו שחיטה כשרה הרי זה אסור בהניה. ואם אכל מבשרו כזית לוקה. וכן כשיסקל לא ימכר ולא יתננו לכלבים ולא לעכו"ם לכך נאמר לא יאכל את בשרו. ופרש של שור הנסקל מתר בהנאה. נודע שהוא פטור מסקילה אחר שנגמר דינו כגון שהוזמו העדים יצא וירעה בעדר. ואם נודע אחר שנסקל הרי זה מתר בהניה:
