רמב"ם (משנה תורה) הלכות מאכלות אסורות פרק ח הלכה טו
כל מקום שנאמר בתורה לא תאכל לא תאכלו לא יאכלו לא יאכל אחד אסור אכילה ואחד אסור הנאה במשמע עד שיפרט לך הכתוב כדרך שפרט לך בנבלה שנאמר (דברים יד כא) "לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה" וכחלב שנאמר בו (ויקרא ז כד) "יעשה לכל מלאכה". או עד שיתפרש בתורה שבעל פה שהוא מתר בהנאה. כגון שקצים ורמשים ודם ואיבר מן החי וגיד הנשה. שכל אלו מתרין בהנאה מפי הקבלה אף על פי שהן אסורין באכילה:
