מי שנתחיב בשבועה זו מפני שטר חוב שעליו והודה לאחרים בחובות אחרים והשיגה ידו יתר על הראוי לו לא יטל היתר אלא בעלי שטרות בלבד. שמא קנוניא עושה בהודאתו על נכסיו של זה: