רמב"ם (משנה תורה) הלכות מלוה ולוה פרק ב הלכה ו

ראובן שהיה חיב לשמעון מאה ולוי חיב לראובן מאה מוציאין מלוי ונותנין לשמעון. לפיכך אם אין לראובן נכסים והיו לו שטרי חוב על לוי ואמר לוי שטר אמנה הוא פרוע הוא והודה לו ראובן אין משגיחין על הודאתו שמא קנוניא הם עושין לאבד זכותו של שמעון אלא ישבע שמעון ויטל מלוי כדין כל טורף שאינו נפרע אלא בשבועה. וכן כל מי שיש עליו שטר חוב והודה לאחר מעצמו בחוב אחר אם אין לו נכסים כדי שיגבו שניהם גובה בעל השטר בלבד שלא יעשו קנוניא על שטרו של זה: