רמב"ם (משנה תורה) הלכות תלמוד תורה פרק ו הלכה יא
עון גדול הוא לבזות את החכמים או לשנואתן. לא חרבה ירושלים עד שבזו בה תלמידי חכמים שנאמר (דברי הימים ב לו טז) "ויהיו מלעבים במלאכי האלהים ובוזים דבריו ומתעתעים בנבאיו". כלומר בוזים מלמדי דבריו. וכן זה שאמרה תורה (ויקרא כו טו) "אם בחקתי תמאסו", מלמדי חקותי תמאסו. וכל המבזה את החכמים אין לו חלק לעולם הבא והרי הוא בכלל (במדבר טו לא) "כי דבר ה' בזה":
